הגחלים לוחשות מתחת לאפר: 4 שנים למחאה ששברה את מחסום הפחד באיראן

ארבע שנים למותה של מהסא אמיני, שנעצרה על ידי משטרת הצניעות ומתה במעצר, מציינת נקודת מפנה במאבק החברה האיראנית במשטר. המחאה שפרצה בעקבות מותה שברה את מחסום הפחד, והובילה לגל מחאות חסר תקדים בינואר השנה, שבו נהרגו עשרות אלפים. החברה האיראנית מצויה במצב ביניים של תשישות ותודעה משתנה, והמשטר מאבד את הלגיטימציה.

ארבע שנים חלפו מאז מותה של מהסא (ג'ינה) אמיני, צעירה כורדית-איראנית בת 22, שנעצרה על ידי משטרת הצניעות בטהרן בטענה שלא חבשה את החיג'אב כהלכה, הוכתה קשות בתחנת המשטרה ומתה כעבור יומיים. מותה הצית את גל המחאה הגדול בתולדות הרפובליקה האסלאמית, הראשון ששבר את מחסום הפחד. הסיסמה 'אישה, חופש, חיים' (זן, זנדגי, אזאדי) סימלה את הטרנספורמציה העמוקה שעוברת החברה האיראנית. 537 מפגינים נהרגו באותו מאבק. נקודת מפנה דרמטית נוספת נרשמה בינואר השנה, עם גל מחאות חסר תקדים בהיקפו, שבו נהרגו למעלה מ-30,000 בני אדם, לפי הודאת המשטר. המחאה ניתצה את תקרת הזכוכית הפסיכולוגית של חוסר האונים. החברה האיראנית מצויה במצב ביניים: תשישות עמוקה לצד תודעה שאינה מוכנה לקבל את לגיטימציית הממסד. המשטר מאבד את האמון המוסרי ומסתמך על טרור המוני. השקט ברחובות מטעה – הגחלים לוחשות מתחת לאפר, והציבור ממתין לשעת הכושר הבאה.