הבחירות ל'ישראל החדשה' (1/2): מאבק הימין ומבוי סתום של האופוזיציה

ניתוח לבחירות לכנסת המתוכננות ל-27 באוקטובר 2026, המתמקד במאבק הפנימי בימין ובחוסר יכולתה של האופוזיציה להציג חלופה פוליטית קוהרנטית. המאמר מצביע על תחרות בין מפלגות הימין על קיצוניות, ועל כישלון האופוזיציה לעבור מעבר למטרת הדחת נתניהו, עם הערכות ששום מחנה לא יוכל להגיע ל-61 מושבים.

ניתוח לבחירות לכנסת הישראלית המתוכננות ל-27 באוקטובר 2026, המתואר במאמר כשונה מקודמותיו, שכן ההימור אינו מוגבל לזהות הממשלה אלא משתרע לעתיד המערכת הפוליטית. הניתוח מתמקד בשני סתירות: עליית הרטוריקה הימנית המצמצמת את מרחב השוני, וחוסר יכולתה של האופוזיציה לגבש חלופה קוהרנטית. בתוך מחנה הימין, מתנהלת תחרות על קיצוניות בין הליכוד, המפלגות החרדיות, 'עוצמה יהודית' ו'הציונות הדתית', שהופכת את התחרות למירוץ לייצוג הזרמים הקיצוניים ביותר. ההערכות מצביעות על כך שמחנה נתניהו יזכה ב-49-53 מושבים, לעומת 53-58 למתחרים, ו-11-14 לרשימות הערביות. מנגד, האופוזיציה כוללת כוחות ימין, מרכז ושמאל בראשות איזנקוט, בנט, לפיד, גולן וליברמן, אך הם לא הציגו חזון פוליטי משולב למלחמות בעזה, בגדה, בלבנון, באיראן ובסוריה. המאמר מסכם שהובלת האופוזיציה במושבים אינה אומרת שהיא תוכל להרכיב ממשלה, וכי הקיפאון הפוליטי עלול להימשך.