בחירות לא מנצחים באקסל
עובד יחזקאל טוען כי מחנה השינוי בישראל אינו מצליח לנצח בבחירות משום שהוא פונה לאינטרס הכלכלי הרציונלי של הבוחרים, בעוד שהציבור מונע בעיקר על ידי זהות קבוצתית, שייכות, כבוד ופחד. המאמר מנתח את יכולתו של בנימין נתניהו לזהות רגשות ציבוריים עמוקים ולהפוך אותם לזהות פוליטית, ומזהיר מפני הידרדרות לאלימות פוליטית ודה־לגיטימציה הדדית.
עובד יחזקאל מנתח בטור דעה מדוע מחנה השינוי בישראל מתקשה לנצח בבחירות, למרות מה שהוא מגדיר ככשלים חמורים של הממשלה הנוכחית. הוא פותח בתשובה שקיבל מחבר קרוב, שתיאר ציבור הסובל מיוקר המחיה, קריסת מערכת החינוך וייבוש שירותי הרפואה, אך בכל זאת נסחף אחרי פופוליזם. יחזקאל טוען כי זוהי הנחת עבודה שגויה: בני אדם אינם רק יצורים כלכליים רציונליים, אלא יצורים של זהות, שייכות, כבוד, פחד וגאווה. הוא מנתח את יכולתו של בנימין נתניהו לזהות רגשות ציבוריים עמוקים כמו עלבון, תחושת רדיפה ופחד מאובדן כוח, ולהפוך אותם לזהות פוליטית. לדבריו, הביקורת על נתניהו ממוסדות שנתפסים כעוינים (תקשורת, אקדמיה, מערכת משפט) רק מחזקת את תחושת הרדיפה המשותפת. יחזקאל מזהיר מפני הידרדרות לאלימות פוליטית ודה־לגיטימציה הדדית, וקורא למחנה השינוי לבנות סיפור אלטרנטיבי חיובי ולא להסתפק בביקורת ובנתונים.