המירוץ לבחירות בישראל – מומחים הצביעו על בעיה מסוכנת
מומחים מזהירים מפני עיוות מסוכן בתעמולת הבחירות בישראל: התקשורת המסורתית מוגבלת בחוק באופן נוקשה, בעוד שפרסום ברשתות החברתיות ובפלטפורמות הדיגיטליות כמעט ואינו מוסדר. ד"ר ברוך לשם מציין ירידה בצפייה בתשדירי הבחירות בטלוויזיה מ-50–80% בשנות ה-70–80 לכ-5% צפוי בקמפיין הנוכחי. תחילה שוורץ אלטשולר מכנה את המצב מסוכן, במיוחד ערב הבחירות.
מומחים מזהירים מפני עיוות מסוכן בתעמולת הבחירות בישראל: התקשורת המסורתית מוגבלת בחוק באופן נוקשה, בעוד שפרסום ברשתות החברתיות ובפלטפורמות אינטרנט אחרות כמעט ואינו כפוף לאותן מגבלות. ד"ר ברוך לשם, מומחה לתקשורת ופוליטיקה, מציין שבשנות ה-70 וה-80 צפו בתשדירי הבחירות בין 50% ל-80% מהצופים, בעוד שבבחירות 2020 נתון זה עמד על כ-8%. בקמפיין הנוכחי, לפי התחזיות, הוא עשוי לרדת ל-5%. לשם גם הזכיר כי בשנת 2014 יזם הנשיא לשעבר ראובן ריבלין הקמת ועדה בראשות נשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית ביניש, שהציעה לאפשר למפלגות לרכוש זמן פרסום בפריים טיים לפי המודל האמריקאי, אך הממשלה לא תמכה ביוזמה זו. תחילה שוורץ אלטשולר, ראש תוכנית 'דמוקרטיה בעידן המידע' במכון הישראלי לדמוקרטיה, מציינת שהקהל, במיוחד הצעירים, לומד יותר ויותר חדשות דרך רשתות חברתיות, טלגרם וערוצים דיגיטליים אחרים. היא רואה במצב זה מסוכן, במיוחד ערב בחירות. היועץ האסטרטגי וראש קמפיין נפתלי בנט לשעבר, ברק גרשקוביץ, גם הוא סקפטי לגבי יעילות התעמולה הטלוויזיונית, ומציין שבעבר לפרסומות פוליטיות הייתה חשיבות רבה בשל מספר ערוצי הטלוויזיה המוגבל והיעדר האינטרנט. לדעתו, גם הקואליציה וגם האופוזיציה מעוניינות לשמור על המודל הנוכחי של מימון מפלגות.