ד"ר אברהם פרנק: מה פירוש "לשקם" את מערכת החינוך?
ד״ר אברהם פרנק תוהה מה פירוש "לשקם" את מערכת החינוך, וטוען שבישראל אין מטרות חינוך מוגדרות. הוא סוקר את 13 מטרות חוק החינוך הממלכתי, את דרישות מצעי המפלגות לקראת בחירות אוקטובר 2026, ואת מאפייני התקופה – אקלים, טכנולוגיה, רשתות חברתיות, שלטונו של נתניהו, מלחמה ויוקר מחייה – ומציע מועצת חינוך מקצועית וחוקה מחודשת לחינוך.
ד"ר אברהם פרנק מבקש לבחון מה פירוש "לשקם" את מערכת החינוך, וטוען שבישראל אין כיוון חינוכי מוגדר. בלי מטרות ברורות, הוא כותב, מצבה של המערכת דומה לשאלתה של אליס לארץ הפלאות: "באיזו דרך עלי ללכת מכאן" – והתשובה תלויה לאן רוצים להגיע. לדבריו, חוק החינוך הממלכתי רושם 13 מטרות חינוך "שכמעט אינן בשימוש בבתי הספר", ובהן ערכים של דמוקרטיה, זכויות אדם, פלורליזם, זהות יהודית וחתירה לשלום. פרופ' יורם הרפז, לעומתו, מדגיש את הסתירות בין המטרות ומבטל את תוקפן, כפי שכתב בספרו "חינוך במלחמה ושלום" מ-2025. בבדיקת מצעי המפלגות לקראת בחירות אוקטובר 2026 מונה פרנק דרישות כמו ידע רחב ובסיס משותף, למידה לחשוב ולעבוד עם מי שחושב אחרת, חינוך מגיל לידה עד 6, הרחבת סבסוד למשפחות עובדות, מענה למשפחות משרתי המילואים, אפס סובלנות לפגיעה בילדים, הורים ומורים, תוכנית חומש לבינוי וצמצום כיתות, הכנסת החינוך החרדי למסגרת ממלכתית, העברת סמכויות לרשויות המקומיות והפחתת שעות לימוד. הוא מסתמך על מוסף מיוחד של "ישראל היום" מ-16.10.26. בין מאפייני התקופה הוא מונה את משבר האקלים, שבו המערכת כמעט אינה עוסקת; טכנולוגיה ובינה מלאכותית; רשתות חברתיות, ובראשן פייסבוק וווטסאפ; שלטון יחיד רב שנים של בנימין נתניהו, שלדבריו הפך את כהונתו ל"קיסרות" ושסע את החברה לשבטים; מלחמה מתמשכת בכמה חזיתות; ויוקר מחייה גבוה. מסקנתו: יש להקים מועצת חינוך מקצועית ולא פוליטית שתקבע יעדים לטווח בינוני וארוך, ותחליט על תפקיד משרד החינוך, הרשויות המקומיות וההורים. השיקום, הוא מדגיש, אינו תהליך מהיר ויחייב מאמץ של כולם, והממשלה שתקום תידרש לקדם חוקה מחודשת לחינוך המבוססת על ערכי מגילת העצמאות.