"רוע כפול": מה באמת חשב בן-גוריון על השתמטות מגיוס

מכתבים ארכיוניים של בן-גוריון חושפים כיצד שינה את דעתו על דחיית השירות לתלמידי ישיבות. ב-1954 חשש שפטור משירות מוביל להשתמטות המונית, וכינה זאת "רוע כפול". הכתבה מצטטת חברי כנסת חרדים שהסתמכו על ההחלטה המקורית מ-1948, ומנגד מציגה מכתבים מאוחרים יותר שבהם בן-גוריון הציע פשרות והביע דאגה.

הכתבה בוחנת את התפתחות עמדותיו של דוד בן-גוריון בנוגע לפטור תלמידי ישיבות משירות בצה"ל, תוך הסתמכות על מכתבים ארכיוניים מ-1948 עד 1963. במרכז עומד הניגוד בין הפניות הנוכחיות של פוליטיקאים חרדים להחלטה המקורית של בן-גוריון לבין חששותיו המאוחרים. חברי הכנסת בן-צור (ש"ס) ופורוש (יהדות התורה) ציטטו את ההחלטה מ-1948 לדחות את גיוסם של 400 תלמידים בישיבת הכנסת ב-16 בנובמבר 2026. עם זאת, המכתבים מראים שעד 1954 בן-גוריון חשש מעלייה מלאכותית במספר התלמידים כדי להשתמט מגיוס, וכינה זאת "רוע כפול" — פגיעה בביטחון וחילול השם. ב-1958 הציע הכשרה בסיסית של שלושה חודשים לתלמידי ישיבות, וב-1963 הודה באחריותו בפני יורשו לוי אשכול.

"רוע כפול": מה באמת חשב בן-גוריון על השתמטות מגיוס