החלטת בית המשפט שולחת רעידות במערכת הבנקאות הישראלית
בית המשפט המחוזי בלוד אישר תביעה ייצוגית נגד ארבעה בנקים ישראלים גדולים על אי תשלום ריבית על יתרות עו"ש, תוך ציון התעשרות שלא כדין. התביעה, המכסה את השנים 2022-2025, טוענת שהבנקים החזיקו כ-400 מיליארד שקל מבלי לזכות את הלקוחות. ההחלטה זיעזעה את מערכת הבנקאות, והבנקים צפויים לערער לבית המשפט העליון. מומחים משפטיים חלוקים בדעתם על הבסיס המשפטי של הפסיקה והשלכותיה הכלכליות.
בית המשפט המחוזי בלוד אישר תביעה ייצוגית נגד ארבעה מחמשת הבנקים הגדולים בישראל — לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבנק הבינלאומי הראשון (פיב"י) — על אי תשלום ריבית על יתרות עו"ש של לקוחות. השופט שמואל בורנשטיין קבע כי נוהג הבנקים להחזיק כספי לקוחות ללא זיכוי ריבית תוך שימוש בכספים אלה להפקת הכנסות מהלוואות מהווה התעשרות שלא כדין. התביעה מכסה את התקופה 2022-2025, שבמהלכה החזיקו הבנקים במשותף כ-400 מיליארד שקל בחשבונות עו"ש ללא ריבית. התובעים מעריכים את סך הנזקים בין 3.62 מיליארד ל-5.06 מיליארד שקל. הבנקים צפויים לבקש רשות ערעור לבית המשפט העליון. בנק דיסקונט כבר הודיע לבורסה לניירות ערך בתל אביב כי הוא שוקל צעד כזה. תביעה נפרדת נגד בנק הפועלים צפויה להגיע לשלב הראיות בינואר 2027. מומחים משפטיים חלוקים בחריפות: יש הרואים בהחלטה תיקון נועז לנוהגים בנקאיים לא הוגנים, בעוד אחרים מכנים אותה חסרת תקדים משפטית וצופים שבית המשפט העליון יהפוך אותה. גורמים בענף מזהירים כי התחייבות רטרואקטיבית גדולה עלולה להוביל את הבנקים לתמחר מחדש מוצרים, תוך העברת עלויות לציבור. המפקח על הבנקים בבנק ישראל תמך בעמדת הבנקים בהליכים, מה שהופך את הסטייה של בית המשפט מעמדת הרגולטור לבולטת.