לתקן את הטעות בניווט
אריאלה רינגל הופמן טוענת כי גוש השינוי כשל בניווט פוליטי, לא הצליח להגיע לפריפריה ולמצביעי הליכוד, ומציעה למפות מחדש סדרי עדיפויות ולשקול ממשלת אחדות או שותפות עם המפלגות הערביות.
אריאלה רינגל הופמן מנתחת את כישלונו של גוש השינוי בבחירות 2026, תוך שימוש במטפורה צבאית של ניווט. לדבריה, הטעות המרכזית הייתה בזיהוי המיקום: הגוש פנה אל המשוכנעים במקום אל הפריפריה הגיאוגרפית והתודעתית – מי שחשים שהצד השני מתנשא עליהם. היא מציינת כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הצליח להפוך חולשה להזדמנות ולבנות סיפור פוליטי של מאבק באליטות, גם לאחר ה-7 באוקטובר והכישלון הביטחוני. המאמר מציע כי במקום לחפש נוסחה להפלת נתניהו, יש לבחור חלופה שתמזער נזקים, כמו ממשלת אחדות לאומית או שותפות עם המפלגות הערביות. הטון הוא אנליטי אך נושא מטען רגשי, עם שימוש בדימויים חזותיים ('הר מירון מול הר ארדון') ובקריאה לדיוק בהזדהות.