אופוריה על תנאי
נחום ברנע מנתח את מצב הרוח בציבור הערבי לאחר הבחירות: 19 מנדטים, תחושת כוח ראשונה מסוגה, אך ראשי הציבור יודעים שההישג על תנאי. שיחות אינטנסיביות בין גוש השינוי לסיעות הערביות, לצד חשש מבחירות חוזרות. ברנע מבקר את איזנקוט על נורמליזציה של סמוטריץ' ומתאר את השינוי בחברה הערבית תחת בן גביר וגל הפשיעה.
נחום ברנע מנתח את המצב הפוליטי לאחר הבחירות: הסיעות הערביות השיגו 19 מנדטים ומונעות מגוש נתניהו להקים ממשלה. ראשי הציבור הערבי חשים כוח אך יודעים שההישג על תנאי – אם ממשלת נתניהו לא תוחלף, הכל יתאדה, כפי שאומר ג'מאל זחאלקה. ברנע מתאר שיחות אינטנסיביות בין גוש השינוי לסיעות הערביות, ומציין שלפיד אומר שאיזנקוט אימץ תורת שלבים: קודם הכנסת, אחר כך הפלג הליטאי, הליכוד והציונות הדתית. הפער בין איזנקוט לנתניהו, לדברי ברנע, ניתן לגישור רק בבגידה. ברנע מבקר את איזנקוט על נורמליזציה של סמוטריץ'. הציבור הערבי, הוא כותב, השתנה בעקבות ארבע שנות בן גביר וגל הפשיעה – 201 ערבים נרצחו מתחילת השנה. מנסור עבאס הוא המנהיג המוביל. חברי כנסת מהליכוד מטלפנים לערבים ומציעים מיליארדים לפיתוח הכפרים. טיבי ביקר בהר הבית וזכה לכבוד יוצא דופן. ברנע מעריך שבנט לא יתנגד לממשלה הנשענת על רע"מ, וליברמן עלול לוותר כדי להימנע מבחירות חוזרות.