קריסת מבנים או קריסת האנושות?
מאמר מערכת העוסק בקריסת בניין מגורים בעזה, ושואל על קריסת הערכים האנושיים לנוכח המלחמה והמצור המתמשכים. הכותב מבקר את שתיקת הקהילה הבינלאומית והמתווכים, ומאשים אותם בשיתוף פעולה עם הכיבוש הישראלי. הוא קורא לעמדות חזקות ההולמות את פשעי המלחמה הנמשכים.
במאמר מערכת מאת ד"ר מרואן אבו ראס, הכותב דן בקריסת בניין מגורים בעזה בבוקר יום שישי, 18 בספטמבר 2026, שקברה עשרות נשים, ילדים, גברים, חולים ופצועים תחת ההריסות. הכותב שואל שאלה רטורית: האם זו קריסת מבנים או קריסת האנושות? הוא מבקר בחריפות את שתיקת הקהילה הבינלאומית, המתווכים ומועצת הביטחון כביכול, ומאשים אותם בשיתוף פעולה עם הכיבוש הישראלי. הוא מתאר את השלום שטראמפ מהלל כשקרי, ותוהה על גורל היוזמות והסנקציות נגד התוקפן. הוא קורא להפוך את ביטויי הדחייה והגינוי לשפת איום והפחדה. המאמר משקף שיח מסית ורגשי, הנשען על שפה דתית ומוסרית כדי להפנות ביקורת.