בחירה להישאר בתוך העסק של המשפחה מתחילה באפשרות
טור דעה חדש של מיקה מזור מיישם את מודל 'יציאה, קול ונאמנות' של אלברט הירשמן על עסקים משפחתיים. הטענה: דלת יציאה זמינה מחזקת את משקלם של הנשארים, בעוד שנעילת הדלת יוצרת שקט שעלול להתפרש כהרמוניה אך הוא למעשה ניתוק.
באסיפת בעלי מניות משפחתית, בת דודה בשנות הארבעים לחייה, שמחזיקה מניות כמעט עשרים שנה ומעולם לא עבדה בעסק, מבקשת למכור את חלקה. הדוד שיושב בראש השולחן עונה בקצרה: 'אנחנו לא מוכרים', ועובר לסעיף הבא. היא לא התעקשה, ומאז, במשך ארבע שנים, כמעט לא שאלה שאלות. הטור, מאת מיקה מזור, שותפה ב-Lansberg Gersick Advisors, מיישם את מודל 'יציאה, קול ונאמנות' של הכלכלן אלברט הירשמן על עסקים משפחתיים. הטענה המרכזית: דלת יציאה זמינה, גם אם לא ממומשת, מחזקת את משקלם של הקולות הנשארים, בעוד שנעילת הדלת יוצרת שקט שעלול להתפרש בטעות כהרמוניה. הכתבה מבחינה בין משפחה שבחרה במודע לא לאפשר יציאה לבין משפחה שמעולם לא שאלה את השאלה. היא מדגישה שכשאין אפשרות לצאת, קשה לדעת מי באמת בוחר להישאר מרצון.