צ'ה גווארה – כובש העוול... מהפכן שאינו מת
הפרופסור דיב עכאווי כותב מאמר הרהורי ורגשי על דמותו של צ'ה גווארה, ועוקב אחר מסעו האינטלקטואלי מילדות ועד להערצה לגווארה כסמל ליושר ולהקרבה. הוא תוהה על מניעיו של גווארה לעזוב חיי ארמונות לאחר הצלחת המהפכה הקובנית כדי להמשיך בלוחמת גרילה, ומציין שגווארה חידש את יסודות לוחמת הגרילה הנלמדים במכונים צבאיים ומשמשים תנועות שחרור, תוך ציון ההתנגדות הלבנונית נגד ישראל. הוא מסכם שגווארה ראוי לתואר "האדם המושלם ביותר בזמננו" כפי שתיארו סארטר.
הפרופסור דיב עכאווי כותב מאמר הרהורי ורגשי על דמותו של צ'ה גווארה, ועוקב אחר מסעו האינטלקטואלי מילדות, שבה חשב שגווארה הוא איש דתי, דרך גיל ההתבגרות שבו החל להכיר קומוניזם ומרקסיזם, ועד להערצתו הבלתי מוגבלת לגווארה כסמל ליושר ולהקרבה. הכותב תוהה על המניעים שהובילו את גווארה לעזוב חיי ארמונות ושלטון בקובה לאחר הצלחת המהפכה הקובנית, כדי להמשיך בחיי לחימה וסבל ביערות ובג'ונגלים. הכותב מציע מספר השערות: רוח המהפכה והמרד בעוול, התמכרות למאבק, או טעות היסטורית כפי שאומר שייקספיר. הכותב מציין שגווארה חידש את לוחמת הגרילה וקבע את יסודותיה, הנלמדים כיום במכונים צבאיים ובבתי ספר למשפטים, ומזכיר שהמלחמה האחרונה שניהלה ההתנגדות הלבנונית נגד כוחות ישראליים בלבנון נהנית מיסודות אלה. הכותב מסכם שגווארה ראוי לתואר "האדם המושלם ביותר בזמננו" כפי שתיאר הפילוסוף ז'אן-פול סארטר, תוך הדגשה שהערצה לדמותו אינה משמעה בהכרח אמונה בעקרונותיו המרקסיסטיים.