האם מוזיקה יכולה לרפא? כך תשתמשו בה לשיפור הבריאות
מחקר חדש חושף את תפקידה המכריע של המוזיקה בהתמודדות עם אבל, דמנציה וכאב כרוני. פרופסור לתרפיה במוזיקה מסבירה מדוע לעיתים שקט הוא התרופה הטובה ביותר, וכיצד רשימות השמעה אישיות מסייעות לחולים ובני משפחותיהם.
מחקר חדש, שמוצג בספר 'The Role of Music in Health and Wellbeing Journeys' בעריכת פרופ' הילרי מוס מאוניברסיטת לימריק, חושף את תפקידה המכריע של המוזיקה בהתמודדות עם אבל, דמנציה וכאב כרוני. פרופ' מוס מסבירה כי לא תמיד האזנה למוזיקה מתאימה לכל אדם ולכל מצב, ולעיתים דווקא השקט הוא הבחירה הנכונה. העיקרון המרכזי בטיפול הוא התאמת המוזיקה לאדם, לזמן ולמקום. אדם המתמודד עם כאב או אובדן עשוי להעדיף שקט, משום שמוזיקה עלולה להציף זיכרונות ורגשות מורכבים. מנגד, נגינה חיה עשויה להעניק תקווה ונחמה: מוס מספרת על מטופל שעבר אירוע מוחי וחשש שלא יוכל עוד להגיע לאולם קונצרטים, אך התרגש לשמוע נגנים מקצועיים מופיעים ליד מיטתו בבית החולים. למוזיקה יש גם שימושים מעשיים בהתמודדות עם מחלות כרוניות ודמנציה. מוס ממליצה לבני משפחה להכין רשימת השמעה של שירים משמעותיים מחייו של אדם המתמודד עם דמנציה, כדי לסייע ביצירת חיבור לזיכרונות ולחוויות מוכרות. היא מספרת גם על מטופל שלא היה מסוגל לדבר, אך החל לשיר במסגרת קבוצתית, וכך אשתו יכלה לשבת לצדו, להחזיק את ידו ולשיר איתו. השפעתה של המוזיקה ניכרת גם בסיפורו של אסיר צעיר, שהחל לכתוב שירים במסגרת שיעורי מוזיקה בכלא. הכתיבה אפשרה לו לבטא רגשות ומחשבות שלא הצליח לשתף קודם לכן, להתמודד עם הגעגועים למשפחתו ולמצוא מטרה בתוך המציאות החדשה. הסיפורים ממחישים כי מוזיקה עשויה לתמוך בהתמודדות רגשית ולחזק קשרים אנושיים, אך השימוש בה צריך להיעשות בהתאם לצרכים ולהעדפות של כל אדם.