בריטניה במשבר: ההגירה, האנטישמיות והקרע עם ישראל שמטלטלים את הממלכה | דעה

בריטניה ניצבת בפני משבר רב-ממדי הכולל קיטוב פוליטי סביב מדיניות הגירה, עלייה באנטישמיות ומתיחות חריפה עם ישראל. המאמר סוקר את ביטול תוכנית הגירוש לרואנדה, תוכניתו של נייג'ל פרג' להשעיית מערכת המקלט, ונתוני עלייה של 21% בתקריות אנטישמיות במחצית הראשונה של 2026. כמו כן, מתואר הקרע המדיני מול ממשלת הלייבור, כולל סנקציות בריטיות וצעדים ישראליים נגדיים.

בריטניה ניצבת בפני משבר רב-ממדי, שבמרכזו שאלות של הגירה, ביטחון אישי, זהות לאומית והיחסים עם ישראל. המחלוקות הפוליטיות סביב מדיניות ההגירה, החשש מהקצנה אידיאולוגית והעלייה בתקריות האנטישמיות מעמיקים את הקיטוב במדינה. ממשלת הלייבור ביטלה את תוכנית הגירוש לרואנדה ומתמקדת במאבק ברשתות ההברחה, אך הביקורת הציבורית על יכולת המדינה לשלוט בגבולותיה נמשכת. מנהיג מפלגת Reform UK, נייג'ל פרג', הציג תוכנית להשעיית מערכת המקלט לחמש שנים, לרבות ביטול הטיפול בכ-90 אלף בקשות וערעורים תלויים. לפי נתוני ארגון CST, נרשמו בבריטניה 4,298 תקריות אנטישמיות בשנת 2023, 3,528 בשנת 2024 ו-3,700 בשנת 2025. במחצית הראשונה של 2026 נרשמו 1,926 תקריות - עלייה של 21% לעומת התקופה המקבילה. לצד הטרדות, איומים ופגיעה ברכוש, נרצחו שני מתפללים יהודים בפיגוע בבית הכנסת במנצ'סטר ביום כיפור 2025. הצבת פסל ברונזה של מרוואן ברגותי במתחם Palestine House בלונדון עוררה מחלוקת. מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, החריפה המתיחות בין ממשלת הלייבור לישראל. בריטניה השעתה חלק מרישיונות היצוא הביטחוני לישראל והרחיבה צעדים נגד גורמים בהתנחלויות. בספטמבר 2026 הודיע שר החוץ הבריטי אד מיליבנד על צעדים נגד הרחבת ההתנחלויות. ישראל הגיבה בצעדים נגד ממשלת הלייבור, ובהם הפסקת שיתופי פעולה בקריית גת וברשות הפלסטינית, איסור כניסה לחברי פרלמנט ושלילת מעמד הקונסוליה הבריטית בירושלים. המאמר מדגיש את הצורך לשמר שותפות אסטרטגית עם ישראל לצד מחלוקות מדיניות, ולהבחין בין ביקורת פוליטית לגיטימית לבין הסתה ורדיפת יהודים.

בריטניה במשבר: ההגירה, האנטישמיות והקרע עם ישראל שמטלטלים את הממלכה | דעה