האלוף "אבו כמאל" בזיכרון אמו: בן מסור ואב אוהב שנספה בפשע רצח

פרופיל אישי של השהיד ג'מאל מחמוד אבו כמאל, מפקד משטרת מחוז עזה, דרך זיכרונות אמו יסמין. הכתבה סוקרת היבטים מחיי היומיום שלו, מסירותו להוריו ויחסיו עם משפחתו, לפני שהושהד ב-13 באוגוסט 2026 בעקבות הפצצה ישראלית. היא מתמקדת בהיבט האנושי והמשפחתי הרחק מהתפקיד הרשמי.

העיתון "פלסטין" מפרסם פרופיל אישי של השהיד ג'מאל מחמוד אבו כמאל, מפקד משטרת מחוז עזה, דרך סיפורה של אמו יסמין אבו כמאל. הכתבה סוקרת פרטים מחיי היומיום שלו ויחסיו עם הוריו ומשפחתו, לפני שהושהד ב-13 באוגוסט 2026 בעקבות הפצצה ישראלית שפגעה ברכבו ברחוב א-רשיד, דרומית-מערבית לעיר עזה. האם מתארת את בנה כ"עמוד הבית", דואג לאביו המשותק ומלווה אותו למסגד בכל יום שישי בכיסא גלגלים. הוא היה מבקר אותה מדי יום כדי לשבור איתה את הצום ולשתות קפה לפני שהלך לעבודתו, ותגובתו הקבועה לבקשותיה הייתה: "כן, אמא." הכתבה נוגעת באובדן בנו של ג'מאל, מחמוד, שהושהד במהלך המלחמה, ואשתו נמצאת כעת בחודש השלישי להריונה. האם מאשרת שבנה לא חי חיים שונים למרות תפקידו, אלא עבר לדירה וחילק אותה בווילונות כדי לחיות עם משפחתו. האם נזכרת ברגע השהאדה שלו, כאשר נכדה ריאד התקשר אליה כדי לבשר לה את החדשות. היא מתארת את פניו לאחר השהאדה כ"לבנים מאוד" ואת ידיו כ"רכות ולבנות". הכתבה מציינת שהרכב הופצץ, ושג'מאל ניסה למצוא מחסה ליד קיר לפני שההפצצה הגיעה אליו.