דם אינו הפקר: גבולות השימוש המשטרתי ב־DNA
עו״ד שרון נהרי מנתח את גבולות השימוש המשטרתי בדגימות DNA, בעקבות פרסום על נטילת דם ללא הסכמה בבית החולים קפלן. המאמר מצטט את הלכת פרחי, הקובעת כי הסכמה למסירת דגימה לחקירה מסוימת אינה מתירה שימוש בה לתיקים אחרים, וכי יש לפסול ראיות שהושגו תוך הפרת ההבטחה.
עו"ד שרון נהרי מנתח את גבולות השימוש המשטרתי בדגימות DNA, בעקבות פרסום בוואלה על נטילת דם ממטופלים ללא הסכמה בבית החולים קפלן. המאמר מתמקד בשאלה מתי רשאיות רשויות האכיפה להשתמש במידע גנטי שנאסף במסגרת רפואית או חקירתית. נהרי מצטט את הלכת בית המשפט העליון בפרשת פרחי (ע"פ 4988/08), שם נקבע כי דגימת DNA שנלקחה תוך הבטחה שתשמש לחקירה מסוימת בלבד אינה יכולה לשמש לאחר מכן לתיקים אחרים. השופט לוי קבע כי הכשרת נתונים כאלה בדיעבד פוגעת באמון הציבור. המאמר מדגיש כי יש לבחון כל שלב בתהליך: הסמכות לנטילה, ההסכמה, המאגר אליו הוכנס הפרופיל, ההצלבות שבוצעו והבסיס המשפטי להעברת המידע. נהרי טוען כי אין להרשיע אדם על יסוד DNA שהושג או הוצלב שלא כדין, וכי יש לפסול ראיות שנולדו מהפרה כזו, בהתאם לדוקטרינת הפסילה הפסיקתית.