בין שני מחדלים: "לא למדנו מספיק מהכישלון"
50 שנה ויום הפרידו בין מחדל אוקטובר 1973 לזה של אוקטובר 2023. הטראומה של מלחמת יום הכיפורים לא נמחקה מהזיכרון הציבורי, אך הטעויות והליקויים חזרו על עצמם בהפתעה מוחלטת. המודיעין לא ניתח לעומק את שורשי הכישלון, ושלוש שנים אחרי האסון, הבנת האויב והאזור לא השתפרה מהותית.
50 שנה ויום הפרידו בין מחדל אוקטובר 1973 לזה של אוקטובר 2023. הטראומה של מלחמת יום הכיפורים מעולם לא נמחקה מהזיכרון הציבורי, אבל הטעויות והליקויים חזרו על עצמם - בהפתעה מוחלטת, ועם השלכות קשות יותר. המאמר מצטט את מאיר עמית, ראש המוסד לשעבר, שאמר לאחר מלחמת יום הכיפורים כי "אם כולם יטפסו עכשיו על המודיעין ויראו בו שעיר לעזאזל – זו תהיה גישה שטחית ומחטיאה", דברים שנראים כאילו נאמרו בעקבות 7 באוקטובר. הדמיון בין שני המחדלים מטלטל לנוכח העובדה שטראומת 1973 מעולם לא נמחקה מהזיכרון הישראלי. מחדל 2023 היה חריף מזה של 1973, הן בשל היקף האבידות, הטבח, החטיפות ההמוניות והפלישה העמוקה לשטח ישראל, והן משום שההפתעה ב-2023 הייתה מוחלטת. פרופ' אורי בר-יוסף מסביר כי ב-1973 היו קולות באמ"ן שהתריעו, אך ב-7 באוקטובר לא רק ראש אמ"ן טעה, אלא רוב אנשי האגף. שלוש שנים לאחר טבח 7 באוקטובר, ולמרות שלא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית, אפשר לשרטט את מקורות המחדל: לא מדובר היה במשגה של המודיעין בלבד, אלא בליקוי מאורות לאומי. ראש אמ"ן לשעבר אהרן זאבי-פרקש אומר: "אני מוטרד מאוד. צריך לוודא שהלקחים נלמדים ומונחלים, משימה שאנחנו תמיד מתקשים בה".