סליחה ללא תשובה
מאמר פרשנות מאת חן ארצי סרור, שפורסם ב-ynet ב-18 בספטמבר 2026, בוחן את הפער בין תרבות הסליחות הציבורית בישראל לבין היעדר תשובה אמיתית – הכרה בחטא, ייסורי מצפון ולקיחת אחריות. המחברת מנתחת את הישראליזציה של הסליחות, תוך השוואה בין הנוסח הספרדי, המציע שירים קליטים ו'שירת המונים' מרוממת נפש, לבין הסליחות האשכנזיות, שעיקרן וידוי חרישי וכובד ראש. היא טוענת שהמיינסטרים הישראלי בחר בצד הסליחה על חשבון התשובה, תוך שהיא מצטטת את קמפיין ש
מאמר פרשנות מאת חן ארצי סרור, שפורסם ב-ynet ב-18 בספטמבר 2026, בוחן את הפער בין תרבות הסליחות הציבורית בישראל לבין היעדר תשובה אמיתית – הכרה בחטא, ייסורי מצפון ולקיחת אחריות. המחברת מנתחת את הישראליזציה של הסליחות, תוך השוואה בין הנוסח הספרדי, המציע שירים קליטים ו"שירת המונים" מרוממת נפש, לבין הסליחות האשכנזיות, שעיקרן וידוי חרישי וכובד ראש. היא טוענת שהמיינסטרים הישראלי בחר בצד הסליחה על חשבון התשובה, תוך שהיא מצטטת את קמפיין ש"ס שבו נראה רכב חוסם מדרכה עם פתק "פקח סלח לי, אני בסליחות" תחת הסלוגן "דרך אמונה בחרתי – שס". כמו כן, היא מבקרת את קמפיין הציונות הדתית שפורסם בעשרת ימי תשובה, ובו סרטון בינה מלאכותית שבו נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה נגררים ברחובות. המחברת מציינת ששלוש שנים חלפו מהאסון הגדול בתולדותינו (7 באוקטובר), אך לא קמה ועדת חקירה ואיש לא לוקח אחריות. היא קוראת לשוב אל הציווי היסודי "מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחיקוך".