לפני שבנט מטיף על קטאר: כך נראו היחסים עם דוחא בתקופתו
הכתבה בוחנת את מדיניות ממשלת בנט-לפיד כלפי קטאר, תוך הצגת סדרת צעדים שננקטו בתקופת כהונתו: חידוש העברת סולר לעזה במימון קטארי, אישור פרויקטים אזרחיים ברצועה, קידום הסכם יהלומים חשאי, אישור הגעת ישראלים למונדיאל בקטאר, ומכירת טכנולוגיה ישראלית נגד רחפנים לדוחא. הכתבה מציבה זאת כסתירה מול ביקורתו הנוכחית של בנט על קשרים עם קטאר.
הכתבה סוקרת את מדיניות ממשלת בנט-לפיד כלפי קטאר, תוך הצגת שורה של צעדים שננקטו בתקופת כהונתו של נפתלי בנט כראש ממשלה. הכתבה נפתחת בטענה שבנט מנהל קמפיין נגד קשרים עם קטאר, אך בתקופתו התנהלה מדיניות שונה בתכלית. בין הצעדים המוזכרים: חידוש העברת סולר לתחנת הכוח בעזה במימון קטארי כשבועיים לאחר השבעת הממשלה; אישור הכנסת סחורות לרצועה, כולל רכבי טנדר טויוטה, תחת הכותרת 'פרויקטים אזרחיים בינלאומיים'; הסכם יהלומים חשאי שקירב את ישראל וקטאר לכינון יחסים רשמיים; אישור לישראלים להגיע לקטאר לצפות במשחקי המונדיאל ביוני 2022, כפי שפרסם שר הביטחון דאז בני גנץ; ומכירת מיזם הייטק ישראלי לקטאר לצורכי אבטחת משחקי המונדיאל, הכולל טכנולוגיה נגד רחפנים. הכתבה מסתיימת בשאלה רטורית: 'מי בפועל עבד בשביל קטאר?'