החנינה של אזריה היא לא על העבר - היא על מי ירכיב את הממשלה הבאה | דן פרי

דן פרי מנתח את החנינה שהעניק הנשיא הרצוג לאלאור אזריה כהכרעה פוליטית עכשווית, המחדדת את הבחירה בין בני גנץ (המיוצג על ידי גדי איזנקוט) לבין בנימין נתניהו בבחירות הקרובות. המאמר משרטט את קו השבר בחברה הישראלית סביב שלטון החוק, טוהר הנשק והזהות הלאומית, ומציב את פרשת אזריה כסמל לבחירה בין ממלכתיות לפופוליזם.

דן פרי טוען כי החנינה שהעניק הנשיא יצחק הרצוג לאלאור אזריה אינה עוסקת באירוע העבר, אלא בבחירה הפוליטית העומדת בפני ישראל בבחירות הקרובות ב-27 באוקטובר. המאמר משרטט את קו השבר שנחשף בירי בחברון ב-2016: מצד אחד, הרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט, שראה בפרשה הפרה של חובותיו המוסריות והמוסדיות של הצבא ועמד על עקרון טוהר הנשק; מצד שני, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שראה את התועלת הפוליטית שבהעצמת תחושת ההזדהות הרגשית עם היורה. פרי מציין כי אזריה ריצה תשעה חודשים מתוך 18 שנגזרו ושוחרר ב-2018, וכי הרשעתו נותרה ברישומו עד 2032. ביולי ביקש שר הביטחון ישראל כ"ץ חנינה שתמחק את הרישום, אך הצבא התנגד כי אזריה לא הביע חרטה כנה. פרי טוען כי הפרשה מגלמת סתירה יסודית בציונות: הרצון להיות "עם ככל העמים" מול השאיפה להיות "אור לגויים". החנינה, לדבריו, הפכה את הסוגיה לנושא בולט במערכת הבחירות ולחלק מהמורשת של איזנקוט ונתניהו כאחד.