אסף מוגדאם ממפה את איום הטרור אבל מפספס את הילד שבתוכו - דעה
ננסי הרטוולט קוברין מבקרת את ניתוח הלוחמה בטרור של אסף מוגדאם על כך שהוא מפספס את הפסיכולוגיה ההתפתחותית של הטרוריסט הבודד. היא טוענת שהילדות המוקדמת, במיוחד בתרבויות של בושה וכבוד, מעצבת נפש הנוטה לאלימות, ושהאידיאולוגיה היא תותב פסיכולוגי. היא קוראת לשלב קלינאים באסטרטגיית הלוחמה בטרור ולהתערבויות בגיל הרך בעזה.
ננסי הרטוולט קוברין, פסיכואנליטיקאית וחוקרת לוחמה בטרור, מבקרת את ראיונותיו האחרונים של אסף מוגדאם עם הג'רוזלם פוסט, בטענה שהניתוח שלו לאיום הטרור מפספס את הפסיכולוגיה ההתפתחותית של הטרוריסט הבודד. מוגדאם, המנהל החדש של המכון הבינלאומי ללוחמה בטרור באוניברסיטת רייכמן, ממפה ארבע שחיקות של גבולות (צעיר ומבוגר, אידיאולוגיה אחת ורבות, טרור ומלחמה קונבנציונלית, סכסוך מקומי ובינלאומי). קוברין טוענת שגבולות אלה נמצאים מחוץ לאדם ואינם שואלים מה קורה בתוך בן אדם לפני שהוא מרים נשק. היא טוענת שמגויס בן 12 נוצר הרבה לפני שכל אלגוריתם מצא אותו, ושהשנים המכריעות הן שלוש הראשונות, ביחסים בין תינוק לאם, ובחוקי הבית בנוגע לבושה, כבוד וזעם. היא קובעת שאידיאולוגיה היא תותב פסיכולוגי ליכולת שמעולם לא התפתחה במוח, וששהיהודי הוא המיכל העתיק ביותר למזוהם. קוברין קוראת להוסיף קלינאים ופסיכואנליטיקאים התפתחותיים לשולחן הלוחמה בטרור, ולהתערבויות המתמקדות בגיל הרך בעזה, כגון מטפלים מיומנים, התקשרות בטוחה וגני ילדים שבהם ניתן לדבר כעס במקום לבצע אותו. המסגור מסתמך על אוצר מילים פסיכואנליטי ללא מקור פרוצדורלי לטענות על פרקטיקות גידול ילדים בעזה.
אסף מוגדאם ממפה את איום הטרור אבל מפספס את הילד שבתוכו - דעה