האנטישמיות ממשיכה ברוסיה של פוטין, שם מיתוסים צאריים ואנטי-ציונות סובייטית נפגשים - ניתוח

ניתוח העוקב אחר טרופים אנטישמיים ברוסיה של פוטין, מעלילות דם צאריות דרך אנטי-ציונות סובייטית ועד לרטוריקה ממלכתית עכשווית, כולל פרשת האנדרטה בזמיובסקיה באלקה ב-2011, תיאוריית רצח הפולחן של הבישוף טיכון ב-2017, והערתה של מגישת הטלוויזיה הממלכתית זקמסקיה ב-2014 על היפוך קורבן-מבצע.

ניתוח זה בוחן כיצד טרופים אנטישמיים נמשכים ברוסיה של פוטין, תוך הסתמכות על עלילות דם מהתקופה הצארית, אנטי-ציונות סובייטית ורטוריקה ממלכתית עכשווית. המאמר נפתח בפרשת 2011 באנדרטת השואה בזמיובסקיה באלקה ברוסטוב על הדון, שם הרשויות העירוניות הסירו את המילים 'יהודים' ו'שואה' מהכתובת, והחליפו אותן ב'אזרחים סובייטים ושבויי מלחמה'. לאחר מחאות, 'יהודים' הוחזר אך 'שואה' לא. היצירה עוקבת אחר הקשת ההיסטורית מתחום המושב והפרוטוקולים של זקני ציון דרך מסעותיו של סטלין נגד 'קוסמופוליטים חסרי שורשים' ומשפט הרופאים, ועד למחיקת הזהות היהודית בהנצחת השואה בתקופה הסובייטית. היא מדגישה שני אירועים עכשוויים: ב-2017, הבישוף הרוסי-אורתודוקסי טיכון שבקונוב הצהיר שוועדת כנסייה לקחה את תיאוריית רצח הפולחן של הרומנובים 'ברצינות רבה', וב-2014, מגישת הטלוויזיה הממלכתית אוולינה זקמסקיה רמזה שארגונים יהודיים מביאים על עצמם שואה שנייה, היפוך קורבן-מבצע. הניתוח מציין ששר החוץ לברוב טען ב-2022 שהיטלר היה ממוצא יהודי. המסגור מסתמך על מחקר היסטורי ותקריות מתועדות ללא מקורות פרוצדורליים מגורמים רוסיים רשמיים.