שריפות קדומות בלבנט אולי נתנו השראה לייצור כלי חרס ניאוליתיים, מחקר ישראלי מציע

מחקר ישראלי שפורסם בכתב העת Geomorphology מציע כי שריפות קדומות ושחיקה בדרום הלבנט אולי נתנו השראה לקהילות ניאוליתיות לגלות את ייצור כלי החרס. בראשות פרופ׳ עמוס פרומקין מהאוניברסיטה העברית, המחקר מציע 'השערת כבשן טבעי' שבה שריפות עזות הקשו חימר, שאנשים למדו לשחזר. כלי חרס הופיעו לפני כ-9,500-8,200 שנה, במקביל לשיא השריפות והשקעת החימר.

מחקר ישראלי חדש מציע כי שריפות עתיקות ושחיקה בדרום הלבנט אולי נתנו השראה לקהילות ניאוליתיות לגלות שאש יכולה להפוך חימר לכלי חרס. המחקר, בראשות פרופ׳ עמוס פרומקין מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים, פורסם בתחילת ספטמבר בכתב העת Geomorphology. הוא מנתח עדויות ממשקעים עתיקים, מערות, מרבצי פחם ואתרים ארכיאולוגיים ברחבי האזור, תוך השוואה בין שתי תקופות: תקופת הביניים האחרונה (לפני 129,000 עד 116,000 שנה) וההולוקן המוקדם (לפני 11,000 עד 7,000 שנה). המחקר מציע 'השערת כבשן טבעי', שבה שריפות עזות שרפו צמחייה, והובילו לשחיקה חמורה שהפקידה קרקע עשירה בחימר בעמקים כמו עמק הירדן ועמק ים המלח. אנשים ניאוליתיים שחיו שם אולי נתקלו בכתמי חימר שהתקשו בשריפות טבעיות והבינו שניתן לשחזר את התהליך בכוונה. כלי חרס הופיעו באזור באותה תקופה רחבה של שיא השריפות והשקעת החימר, לפני כ-9,500 עד 8,200 שנה. ההשערה נתמכת במחקר פטרוגרפי המראה שכלי חרס ירמוכיים מעמק הירדן יוצרו מחימר טרה רוסה מקומי שהושקע מחדש. פרומקין מתאר את ההשערה כ'ספקולטיבית וניתנת לבדיקה', ומציין שתיארוך נוכחי עדיין לא יכול לאשר את רצף האירועים המדויק.