'קריסה ראייתית': כיצד ה-7 באוקטובר אילץ חשיבה מחודשת על חקירות אלימות מינית

פרופ' יפעת ביטון, מומחית משפטית לאלימות מינית, מתארת כיצד מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר אילצה חשיבה מחודשת על איסוף ראיות לפשעי מין. היא מפרטת את הקריסה הראייתית: צוותי זיהוי פלילי לא נפרסו במשך שבועות, ראיות ביולוגיות התכלו, ונהלים הפריעו לאיסוף. עבודתה הובילה לערכת כלים של UNODC למגיבים ראשונים.

פרופ' יפעת ביטון, מומחית משפטית ותיקה לאלימות מינית ונשיאת המכללה האקדמית אחווה, מספרת כיצד מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר אילצה חשיבה מחודשת יסודית על אופן חקירת העמדה לדין של אלימות מינית בהקשרי טרור. ביטון, העומדת בראש פרויקט 'ראיה' לתיעוד פשעים כאלה, מסבירה כי צוותי זיהוי פלילי ייעודיים מעולם לא נפרסו ליישובי עוטף עזה מיד לאחר המתקפה, מאחר שהאזור נותר שטח לחימה פעיל. עד שהגיעו יחידות פשעים חמורות שישה שבועות עד חודשיים לאחר מכן, רוב הראיות הביולוגיות התכלו. היא מתארת מקרה שבו חוקר זיהוי פלילי הבחין בסימני תקיפה מינית על גופת אישה אך לא אסף דגימה, משום שהיו זמינים רק שישה פתולוגים משפטיים והחומר יכול היה להגיע מבן זוג בהסכמה. הדו"ח של ביטון מ-2024 שהוצג לאו"ם נתן השראה למשרד החוץ לפתח ערכת כלים ראשונה מסוגה עם משרד האו"ם לסמים ופשע (UNODC), שצפויה לצאת בקרוב, כדי להנחות מגיבים ראשונים בשימור ראיות באתרי מתקפות טרור. היא גם מתייחסת לגל ההכחשה הבינלאומי, ומציינת את שתיקת UN Women ואת התפיסות המוטעות במהלך ביקורה של פרמילה פאטן, שם הצוות ציפה למצוא שפע של ראיות במדינה חזקה כמו ישראל.

'קריסה ראייתית': כיצד ה-7 באוקטובר אילץ חשיבה מחודשת על חקירות אלימות מינית