רופא ערבי כן, שר ערבי לא: הסתירה שישראל חייבת לפתור | יורם דורי

יורם דורי טוען במאמר דעה כי החברה הישראלית סובלת מסתירה: היא סומכת על רופאים ערבים שמצילים חיים, אך חוששת משר בריאות ערבי. הוא מציג הצדקות מוסריות ותועלתניות לשילוב ערביי ישראל בהנהגה, וקורא למנהיגות שתשנה דעות קדומות במקום לשקף אותן.

יורם דורי טוען במאמר דעה במעריב כי החברה הישראלית סובלת מסתירה: היא סומכת על רופאים ערבים, פרמדיקים, כבאים ורוקחים ערבים שמצילים חיים, אך חוששת משילוב פוליטיקאים ערבים בממשלה. דורי מציין ש-27% מרופאי ישראל הם ערבים, ושואל מדוע רופא ערבי יכול לנהל בית חולים אך שר בריאות ערבי אינו מתקבל על הדעת. הוא מציג שתי הצדקות לשילוב ערביי ישראל בהנהגה: מוסרית — דמוקרטיה אינה מסתיימת בקלפי, ופסילה גורפת של שותפות פוליטית עם ערבים היא כתם מוסרי; ותועלתנית — ישראל אינה יכולה לוותר על כישרונותיהם של חמישית מאזרחיה, ושילובם יחזק את המדינה. דורי דוחה את הטענה שהחברה אינה בשלה, וקורא למנהיגות שלא תשקף דעות קדומות אלא תשנה אותן. הוא מסכם שמי שטוב מספיק להציל חיינו, טוב מספיק להיות שותף לניהולם.

רופא ערבי כן, שר ערבי לא: הסתירה שישראל חייבת לפתור | יורם דורי