קטועי גפיים בעזה.. שלוש שנים של כאב וחלומות שנדחו
דו"ח מאזור מואסי בח'אן יונס מתעד את סבלם של קטועי הגפיים בעזה עם כניסת המלחמה לשנתה הרביעית, באמצעות עדויות של פצועים וילדים שאיבדו גפיים וסובלים ממחסור בטיפול רפואי ומחוסר הזדמנויות לנסוע לטיפול ולהתקנת תותבות.
דו"ח מאזור מואסי בח'אן יונס מתעד את מציאותם של קטועי הגפיים ברצועת עזה עם כניסת המלחמה הישראלית לשנתה הרביעית. סבלם מתחיל באובדן חלק מהגוף ומשתרע לאובדן היכולת לנוע, לעבוד ולהמשיך בחיים תחת מערכת בריאות מותשת, מחסור חמור בציוד רפואי וחוסר יכולתם של אלפי פצועים לנסוע לטיפול ולהתקנת תותבות. הדו"ח כולל עדויות נוקבות: הילדה רהף חמדאן אבו עאד'רה, המפונה מרפיח, שרגלה נקטעה מעל הברך וחולמת לנסוע להתקנת תותבת, לחזור לבית הספר וללכת ללא קביים. והפצוע מוחמד אבו עודה, שנפצע בהפצצת רקטה ישראלית ב-19 בנובמבר 2023 ועבר קטיעה שלוש פעמים בשנה אחת, וקובע כי אינו רוצה לעזוב את אדמתו אלא רוצה טיפול ולחזור לעזה. ומוחמד ח'דר א-נואג'חה מרפיח, המתאר את קטועי הגפיים כקבוצה מודרת הממתינה לנסיעה בתוך מכשולי הכיבוש. חני אבו מוסא, מנהל יוזמות קאסם לצדקה, מציב את הסוגיה בהקשר רחב יותר ומציין כי מספר קטועי הגפיים מוערך באלפים, וקורא לפתרון מקיף הכולל הכנסה חודשית, טיפול, האצת הנסיעה והקמת מרכזים ייעודיים בתוך הרצועה.