אלגוריתם של חרדה: כך עובד המנגנון הכלכלי שמזין את תעשיית שמועות המלחמה

כתבת תחקיר בגלובס חושפת את המנגנון הכלכלי שמזין את תעשיית שמועות המלחמה בישראל: ערוצי טלגרם, ווטסאפ ואינסטגרם מפיצים התרעות לא מאומתות על מתקפות וגיוסים כדי לייצר טראפיק ולהגדיל הכנסות מפרסום. הכתבה מצטטת את ראש עיריית דימונה בני ביטון ואת עידן רינג מאיגוד האינטרנט הישראלי.

כתבת תחקיר של תומר שמאי בגלובס חושפת את המנגנון הכלכלי שמזין את תעשיית שמועות המלחמה בישראל מאז 7 באוקטובר. הכתבה מתארת כיצד ערוצי טלגרם, קבוצות ווטסאפ וחשבונות אינסטגרם מפיצים התרעות לא מאומתות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה, במטרה לייצר טראפיק גבוה ולהגדיל הכנסות מפרסום. הכתבה מצטטת את ראש עיריית דימונה בני ביטון שהזהיר מפני התלקחות מחודשת מול איראן, ואת עידן רינג, חוקר תקשורת מאיגוד האינטרנט הישראלי, שמסביר כי 67% מהציבור הבוגר בישראל משתמש בטלגרם מדי יום, וכי הפחד הציבורי מנוצל על ידי מפיצי מידע כוזב. יהונתן בגס מחברת יפעת ויגו מציין כי מדד הפחד סביב מתקפה איראנית נמוך, וכי הציבור מגלה מיאוס וכעס כלפי מפיצי השמועות. מפעילי ערוצי טלגרם אנונימיים מתארים מערכת של העתק-הדבק שבה 95% מהערוצים מבוססים על פייק.

אלגוריתם של חרדה: כך עובד המנגנון הכלכלי שמזין את תעשיית שמועות המלחמה