אחרי נתניהו או אחרי מדיניותו

מאמר דעה מזהיר כי הדחת ממשלת נתניהו בבחירות בישראל אינה מבטיחה שינוי ללא תפנית מהותית במדיניות. הכותב טוען שהסוגיה הפלסטינית נעדרת מהקמפיין אך נוכחת ברקע, ושהבחירות הן בין מחנה הרוצה להמשיך בכיבוש ובסיפוח לבין מחנה שעשוי לשנות מדיניות כדי להפחית עלות בינלאומית ללא הסדר כולל.

מאמר דעה זה עוסק בבחירות בישראל, ומזהיר כי הדחת ממשלתו הנוכחית של בנימין נתניהו אינה ערובה לתחילתו של נתיב שינוי שונה, אלא אם כן ילווה בשינוי מהותי במדיניות שהובילה את ישראל למצבה הנוכחי. המאמר מציין שהסוגיה הפלסטינית נעדרת כנושא מרכזי מבחירות אלה, אך נותרת נוכחת ברקע. הוא מצטט ניתוחים ישראליים מאוזנים הרואים במתקפת 7 באוקטובר ובמלחמה שבאה בעקבותיה הוכחה למוגבלות ההימור של ישראל וממשלות נתניהו הרצופות על האפשרות להשאיר את הסכסוך תחת שליטה מבלי לטפל בסיבותיו הפוליטיות. המאמר רואה בבחירות התמודדות בין מחנה השואף להמשיך במדיניות העמקת הכיבוש והסיפוח, לבין מחנה שעשוי לפעול לשינוי חלק ממדיניות זו במטרה לצמצם את עלותה הבינלאומית, מבלי שהדבר אומר בהכרח אימוץ הסדר מדיני כולל או הכרה בזכות העם הפלסטיני להקים מדינה עצמאית. הוא מזכיר שנתניהו מקדם את האופציה של המשך הרחבת ההתנחלויות והסיפוח, והמשך דחיסת מיליון פלסטינים מעזה במחנות עקורים.

אחרי נתניהו או אחרי מדיניותו