מפחדים להיכשל? כנראה שהסיבה מתחילה בילדות
מחקר חדש מאוניברסיטת SWPS בוורשה בדק 180 מבוגרים עם פחד מכישלון, ומצא כי טכניקת שכתוב דמיון (Imagery Rescripting) המבוססת על זיכרונות ילדות קשים עשויה להפחית עצב, אשמה ופחד מכישלון. המשתתפים דמיינו תרחיש חלופי שבו דמות תומכת מגנה על הילד, וההשפעה נמשכה חודשים לאחר ההתערבות.
מחקר חדש מאוניברסיטת SWPS בוורשה בדק 180 מבוגרים בגילי 18 עד 35, שדיווחו על פחד מכישלון. המשתתפים עברו במשך שבועיים התערבויות שהתמקדו בזיכרונות ילדות הקשורים לביקורת קשה. חלקם השתמשו בטכניקת שכתוב דמיון (Imagery Rescripting): הם העלו זיכרון קשה, ואז דמיינו את אותו אירוע מתפתח אחרת, כשדמות תומכת מגיעה להגן על הילד ולהתעמת עם האדם הביקורתי. המטרה אינה למחוק את הזיכרון, אלא לשנות את הדרך שבה האדם חווה אותו. כמה חודשים לאחר הטיפול, החוקרים מצאו ירידה בעצב, באשמה ובפחד מכישלון, וכן ירידה בתגובה הגופנית לזיכרונות הקשים. ההשפעה הבולטת ביותר הופיעה אצל מי ששינו את הזיכרון בדמיון מיד לאחר העלאתו. החוקרים משערים שהסיבה קשורה להפתעה: המוח מצפה שהאירוע יסתיים כפי שהסתיים במציאות, אבל הפעם הוא מקבל תוצאה אחרת, מה שעשוי לסייע ביצירת קשרים קוגניטיביים חדשים. המחקר מציע כיוון מעניין להתמודדות עם פחד מכישלון, אך מדובר בהתערבות טיפולית מובנית, ולא ברור אם תרגול עצמי יניב את אותה השפעה.