מעבר זמני לחו"ל עלול לשאת השלכות משפטיות מתמשכות לישראלים - ראיון

ראיון עם עורכת הדין לדיני משפחה וירושות יהודית מייזלס בוחן את ההשלכות המשפטיות עבור משפחות ישראליות המתגוררות בחו"ל, במיוחד בנוגע למקום מגוריו הרגיל של הילד על פי אמנת האג. הכתבה מציינת את העלייה במספר היוצאים לחו"ל ומזהירה שהסדרים לא מוגדרים עלולים להשפיע על משמורת, סמכות שיפוט בגירושין ודיני רכוש.

ראיון עם עורכת הדין לדיני משפחה וירושות יהודית מייזלס בוחן את המלכודות המשפטיות שמשפחות ישראליות עלולות להיתקל בהן כשהן גרות בחו"ל, אפילו באופן זמני. הליבה היא מקום מגוריו הרגיל של הילד על פי אמנת האג משנת 1980 בנושא חטיפה בינלאומית של ילדים. בתי המשפט קובעים זאת על ידי בחינה היכן הילד גר, לומד וכמה המשפחה השתקעה, לא רק כוונות ההורים המוצהרות. אם ההורים נפרדים מאוחר יותר, אחד מהם עלול לא להיות מסוגל להחזיר את הילדים לישראל ללא הסכמת ההורה השני או צו בית משפט. מייזלס מייעצת להורים העוברים לחו"ל לתעד את מטרת ומשך המעבר בהסכם בכתב. הכתבה מצטטת נתוני הגירה עולים: הלמ"ס סיווגה 55,300 ישראלים כמהגרים ארוכי טווח בשנת 2023, בעוד דו"ח של הכנסת העמיד את הנתון על 82,800 לשנת 2023. מייזלס מציינת שהשאלה קשה במיוחד עבור משפחות שעזבו אחרי 7 באוקטובר מבלי להחליט אם המעבר קבוע. היא מתארת מקרה פורטוגלי במסגרת אמנת האג שבו אם ישראלית שמרה על בתה לאחר פינוי זמני; ערכאות נמוכות וערעור הגיעו למסקנות הפוכות בנוגע לחריג הסיכון החמור.

מעבר זמני לחו"ל עלול לשאת השלכות משפטיות מתמשכות לישראלים - ראיון