450 ימי מילואים, וילדים שגדלים רק עם אמא: "למה דווקא אבא שלנו הולך שוב?"

יותר משלוש שנים אחרי פרוץ המלחמה, משפחות המילואימניקים ממשיכות לשלם את מחיר השירות הממושך. אביגיל מירושלים מספרת על הילדים שכועסים כשאבא שוב עוזב, וצפנת מפרדס חנה מתארת שחיקה ותחושת שקיפות: 'העורף מרגיש שקוף'.

יותר משלוש שנים אחרי פרוץ המלחמה, משפחות המילואימניקים ממשיכות לשלם את מחיר השירות הממושך. אביגיל גרינברג מירושלים מספרת על ילדיה, הלל (4.5) ותמר (שנה ושלושה חודשים), ששואלים 'למה דווקא אבא שלנו הולך שוב ושוב?' בעלה אלון, לוחם בחטיבה 11, נקרא לסבבים תכופים. אביגיל מתארת כיצד כל סבב שונה מקודמו כי הילדים גדלים, וכיצד ההחלטות המשפחתיות והמקצועיות שלה סובבות סביב המילואים. צפנת שכטר מפרדס חנה, אם לארבעה, מספרת שבעלה אלישיב חיים התייצב ל-450 ימי מילואים בחטיבה 9. היא מתארת תחושת שקיפות: 'העורף מרגיש שקוף. לכולם היה כוח ואנרגיה בתחילת המלחמה, ועכשיו שכחו אותנו.' שתי הנשים מדגישות את הקשיים הרגשיים, הזוגיים והכלכליים, ואת הצורך בתמיכה ממסדית בציבור המשרת.