מדוע קשה לטראמפ להגיע להסכם עם המנהיגים החדשים של איראן – אנליסט

האנליסט ז'אן-פייר פיליו, בטור ל-Le Monde, מסביר שמחלוקות פנימיות והתחזקות האגף הרדיקלי באיראן מונעים מטראמפ להגיע להסכם. בניגוד לאובמה, טראמפ מנהל משא ומתן ישיר ללא פורמט בינלאומי, מה שמחליש את המתונים. לאחר מות חמינאי, משמרות המהפכה חיזקו את כוחם, והמפקד החדש וחידי דורש ויתורים. הנשיא פזשכיאן, שחתם על פרוטוקולים עם טראמפ, מוגבל בדרישות משמרות המהפכה, כולל הסרת סנקציות ו-300 מיליארד דולר. המחלוקת המרכזית היא מצר הורמוז.

טור אנליטי של פרופסור ז'אן-פייר פיליו ב-Le Monde, שסופר מחדש על ידי קורסור, מסביר מדוע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מתקשה להגיע להסכם עם המנהיגים החדשים של איראן. לדעת המחבר, המחסום המרכזי הוא מחלוקות פנימיות והתחזקות האגף הרדיקלי בהנהגה האיראנית. פיליו משווה לגישתו של ברק אובמה ב-2015, כאשר פורמט בינלאומי רחב בהשתתפות אירופה, סין ורוסיה אפשר לנשיא דאז חסן רוחאני ולשר החוץ מוחמד ג'וואד זריף לתמרן ולרסן את השמרנים ואת משמרות המהפכה האסלאמית (IRGC). טראמפ, לעומת זאת, העדיף מגעים ישירים בתיווך עומאן ופקיסטן, תוך שלילת תמיכה חיצונית מהדיפלומטים המתונים באיראן. לאחר מותו של עלי חמינאי ועליית בנו מוג'תבא, שמעמדו נותר מעורפל, התחזק מעמדו של משמרות המהפכה. המומחה מייחס תפקיד מיוחד למפקד החדש של משמרות המהפכה, אחמד וחידי, השואף לרכז כוח ודורש ויתורים מהבית הלבן. מינויו של בעל בריתו של וחידי, עלי עבדאללהי אליאבאדי, לראש המטה הכללי, חיזק את שליטת כוחות הביטחון. הנשיא מסעוד פזשכיאן, שחתם באמצע יוני על פרוטוקולים מסגרת עם טראמפ, מצא עצמו מוגבל בדרישות משמרות המהפכה, כולל ביטול מוחלט של הסנקציות והקצאת 300 מיליארד דולר לשיקום הכלכלה. מוקד העימות נותר מצר הורמוז: וחידי סבור שוושינגטון, לאחר שלא השיגה ניצחון צבאי, תשלים בסופו של דבר עם השליטה האיראנית בעורק זה. משיכת המשא ומתן מועילה לרדיקלים, הבטוחים בהצלחת אסטרטגיית ההסלמה.