למה ארה"ב לא תוקפת את איראן — המומחה חושף את הסיבה
סא"ל (מיל') עמית יגור, במאמר למעריב, מסביר שהאיפוק האמריקאי בתקיפות נגד איראן אינו חולשה אלא חלק מאסטרטגיה ארוכת טווח של 'השתלטות עוינת': שימור תשתיות ומוסדות לשיקום עתידי, מבלי לחזור על התרחישים של עיראק או לוב.
סא"ל (מיל') עמית יגור, במאמר למעריב, מנתח את האסטרטגיה האמריקאית כלפי איראן. לדעתו, העיכובים והאיפוק של וושינגטון אינם סימן לחולשה אלא מרכיב באסטרטגיה ארוכת טווח של 'השתלטות עוינת'. ארה"ב שואפת להחליף את ההנהגה האיראנית תוך שימור מוסדות ותשתיות מתפקדים, כדי לא להפוך את המדינה לנטל כלכלי, כפי שקרה בעיראק או בלוב. יגור משווה למודל שמזכיר המדינה מרקו רוביו יישם בוונצואלה: ניהול מדינה במשבר מרחוק באמצעות שליטה בזרמים פיננסיים ורישיונות אנרגיה. המשימה המרכזית היא 'לשתק את הנהג המבלי לרסק את המכונית'. עם זאת, יישום מודל זה באיראן קשה יותר מכיוון שמשמרות המהפכה משולבים בכל מגזרי הכלכלה. כדי להתמודד עם זאת, מוצעות תקיפות ממוקדות נגד ההנהגה הבכירה, איתותים לדרג הביניים על שמירת מקומם במערכת החדשה, והטלת מצור ימי להגבלת יצוא הנפט מבלי להרוס תשתיות. יגור גם מציין שהנוער האיראני, המוכוון לחופש אישי, עשוי לתמוך בשלטון מעבר.