מי ישמור על השוטרים? | משה כהן-אליה
מאמר הדעה של פרופ' משה כהן-אליה מנתח את המאבק על השליטה במחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש) לאור צו הביניים של בג"ץ. הכותב טוען כי הפרקליטות אינה גורם נייטרלי אלא צד במאבק כוח, וכי החוק החדש מבקש להכניס ממד של אחריותיות דמוקרטית. הוא מצביע על דפוס של התנגדות מערכתית לכל שינוי במוקדי הכוח המשפטיים.
מאמר הדעה של פרופ' משה כהן-אליה, מומחה למשפט חוקתי, עוסק במאבק על השליטה במחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש). הכותב פותח בצו הביניים של בג"ץ שמונע משר המשפטים לקדם את המנגנונים לבחירת ראש מח"ש על פי החוק החדש. הוא טוען כי מדובר בדפוס חוזר: בכל פעם שהדרג הנבחר מנסה לשנות את מוקדי הכוח של "ההגמוניה הישנה", המערכת המשפטית מתנגדת. כהן-אליה מגדיר את מח"ש כ"מיליציה משפטית" בעלת כוח חקירה ומעצרים, וטוען כי השאלה האמיתית אינה עצמאות מח"ש אלא עצמאות ממי. הוא מבקר את מה שהוא מכנה "תחבולה מושגית" שבה כוח בידי המשפטנים מוגדר "מקצועי" ואילו כוח שיוצא מידיהם מוגדר "פוליטי". הכותב מצביע על המקרה של עו"ד רואי כחלון, מועמד לראשות מח"ש, שחקירה משמעתית נגדו התעוררה לחיים דווקא לאחר פרסום מועמדותו, לאחר חודשים של קיפאון. הוא משווה זאת לטענות קודמות על שימוש בתיקים פתוחים ככלי לחץ פוליטי. המאמר מסתיים בקריאה לבחירות הקרובות להתמקד בשאלת השליטה במוסדות המדינה וביכולת של הציבור להשיב את ריבונותו.