מי באמת קובע את מדיניות הביטחון: הממשלה או הגנרלים?
משה כהן-אליה טוען כי הסערה סביב החלפת אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט חושפת את השאלה מי קובע את מדיניות הביטחון: הממשלה או הגנרלים. הוא מבקר את תפיסת הצבא לפני שבעה באוקטובר, מכנה אותה "וקסנריזציה", וקובע כי ישראל שולטת בכ-73% מעזה. הוא קורא לכ"ץ לפעול בתהליך מסודר, ומזהיר מפני עתירה לבג"ץ.
משה כהן-אליה, מומחה למשפט חוקתי, טוען כי הסערה סביב הודעת שר הביטחון ישראל כ"ץ על החלפת אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט באלוף דדו בר כליפא חושפת שאלה עמוקה: מי קובע את מדיניות הביטחון - הממשלה הנבחרת או שכבת הפיקוד הבכירה? המאמר מותח ביקורת על הצבא, וטוען כי האחריות למחדל שבעה באוקטובר נובעת מתפיסה תרבותית שגויה, המכונה "וקסנריזציה", שהפכה את המפקדים למנהלי סיכונים במקום מצביאים. הוא מציין כי רוב הרמטכ"לים לשעבר השתלבו במפלגות שמאל, וכי הצבא העדיף הרתעה על הכרעה. כהן-אליה מבקר את מינוי הרמטכ"ל אייל זמיר, שלדבריו הרבה להסתייג מהחלטות הדרג המדיני, ומזכיר מסמך שבו הזהיר מפני כניסה לעזה. הוא קובע כי ישראל שולטת בכ-73% משטח הרצועה. לגבי כ"ץ, הוא קובע כי אין לו רישיון למנות אלופים בשידור חי, וכי אם בר כליפא אכן הומלץ על ידי הרמטכ"ל, מדובר במחלוקת על עיתוי. הוא דן באפשרות של עתירה לבג"ץ נגד כ"ץ, תוך השוואה למקרה בן גביר, ומסכם כי על כ"ץ להיות תקיף אך מדויק, ולפעול בתהליך מסודר.