מי שמאשים את נתניהו בהסתרת ה-7 באוקטובר לא יודע את האמת — מומחה

המומחית לירז מרגלית במאמר ל'מעריב' טוענת כי הביקורת על ראש הממשלה בנימין נתניהו בנוגע להתעלמות מאזהרת נשיא איחוד האמירויות על מתקפה מתוכננת ב-7 באוקטובר מבוססת על אי-הבנה של מנגנונים קוגניטיביים בקבלת החלטות. לדבריה, הבעיה אינה רשלנות אלא תמונת עולם מושרשת של המנהיג שמנעה ממנו לקלוט את האות.

ד"ר לירז מרגלית במאמר ל'מעריב' טוענת כי ההאשמות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בהסתרת אזהרה על מתקפה מתוכננת ב-7 באוקטובר מבוססות על אי-הבנה של פסיכולוגיית קבלת ההחלטות. לפי המידע שבידיה, נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד הזהיר את נתניהו מ"אירוע משמעותי" שמכין יחיא סינוואר עשרה ימים לפני המתקפה. נתניהו, לפי המידע הקיים, סבר שהאיום נוגע ליהודה ושומרון ולא העביר את המידע לראשי גופי הביטחון (לשכת ראש הממשלה מכחישה את עצם השיחה). מרגלית מסבירה זאת כהטיית אישור: נתניהו בנה מודל לאורך שנים שבו חמאס מורתע על ידי לחץ צבאי ותמריצים כלכליים (כסף קטארי מאז 2018). המציאות אישרה מודל זה לאורך זמן—ב-2022 ובמאי 2023 חמאס לא נכנס לעימותים. מידע הסותר את התפיסה המושרשת מקבל הסבר "הגיוני" שמשתלב בתמונת העולם המוכרת. מרגלית מפנה למחקריה של הפסיכולוגית החברתית זיוה קונדה על השפעה מוטיבציונית על הערכת מידע. היא משווה ל-1973, ומציינת שהבעיה לא הייתה היעדר אותות אלא חוסר היכולת לפרוץ את שריון התפיסה המושרשת. ועדת חקירה עתידית תצטרך לענות על השאלה כיצד לגרום למנהיגים להבין שניסיון העבר שלהם יכול להפוך למכשול בהבנת מציאות משתנה.