בזמן שחיזבאללה מאבד גובה מול ישראל: הכוכב החדש והמסוכן של הציר האיראני

ניתוח לבנוני שפורסם במעריב בוחן את השינוי ביחסי הכוחות במזרח התיכון: חיזבאללה, למרות כוחו הצבאי, הפך לנטל פוליטי ומרחב התמרון שלו הצטמצם. לעומתו, החות'ים בתימן ממלאים תפקיד התקפי הולך וגדל בזירה הימית מול סעודיה והסחר העולמי, ומקבלים מאיראן משקל רב יותר במערך האזורי.

ניתוח לבנוני שפורסם במעריב בוחן את השינוי במאזן הכוחות במזרח התיכון בעקבות המלחמה. לפי הניתוח, חיזבאללה אמנם נותר הארגון החזק והמשמעותי ביותר בזירה הלבנטינית מבחינת קרבה לישראל, עומק צבאי והשפעה פוליטית, אך יכולת הפעולה שלו מוגבלת כיום יותר מבעבר. הקרב ברכס עלי טאהר מוצג כדוגמה: ישראל פגעה בתשתיות ובמנהרות וביססה מחדש את 'אזור הביטחון' שלה בדרום לבנון. הניתוח טוען שכוח צבאי לבדו אינו מספיק כאשר השימוש בו גובה מחיר מהסביבה האזרחית והפוליטית. לעומת זאת, החות'ים בתימן פועלים במרחב ללא ממשלה מרכזית, ויריביהם המקומיים מפוצלים. שליטתם במוח'א, ד'ובאב ובאי פרים מקרבת אותם לבאב אל־מנדב, נקודת חנק עולמית. ארה"ב נמנעת מהתערבות קרקעית רחבה נגדם ומסתפקת בסיוע מודיעיני. הטענה המרכזית: החות'ים אינם מחליפים את חיזבאללה, אך תפקידם ההתקפי במערך האיראני גדל, בעוד לבנון הופכת לזירת הגנה על נכס קיים.