כשכל ניסיון לתרום הופך להפללה עצמית
טור דעה של פרופ' גיא הוכמן על הפרדוקס שבו אדם שאיבד כושר עבודה מלא נמנע מלעבוד גם כשהפוליסה מאפשרת זאת, מחשש שהדבר יפגע בקצבתו. המאמר מציע להגדיר גבולות ברורים לפעילות מותרת, כדי לאפשר למבוטחים לתרום מבלי להפליל את עצמם.
פרופ' גיא הוכמן, מומחה לכלכלה התנהגותית, מתאר את המקרה של שמוליק, מהנדס תוכנה שאיבד כושר עבודה מלא עקב מחלה כרונית ומקבל קצבה חודשית של 75% משכרו. הפוליסה מאפשרת לו לעבוד עד 25% מהמשרה, אך הוא נמנע מכך מחשש שחברת הביטוח תפרש את פעילותו כראיה שמצבו אינו כה חמור. הוכמן מכנה זאת 'מלכוד' שבו כל ניסיון לתרום הופך להפללה עצמית. הוא טוען שהעמימות בחוק ובפוליסות יוצרת הימנעות רציונלית, ושהמערכת כולה – העובד, המעסיק, המדינה ואפילו חברת הביטוח – מפסידה מכך. הפתרון, לדבריו, הוא הגדרת גבולות ברורים לפעילויות מותרות, כך שלא יהיה צורך לבחור בין בריאות לתרומה.