מה עושים כשראש השנה חל בשבת ולא תוקעים בשופר?
הרב הראשי לישראל, הגאון רבי קלמן בר, פרסם הדרכה הלכתית ומעשית לקראת ראש השנה שחל השנה בשבת. ההדרכה מפרטת את השינויים המרכזיים בתפילות, בסעודות ובהכנות ליום השני של החג, ומסבירה מדוע אין תוקעים בשופר ביום הראשון בשל קדושת השבת.
הרב הראשי לישראל, הגאון רבי קלמן בר, פרסם הדרכה הלכתית ומעשית לקראת ראש השנה, שיחול השנה בשבת. במכתבו התייחס הרב להלכות ולמנהגים המיוחדים הנוהגים בקביעות זו, ובהם אי־תקיעת השופר ביום הראשון, השינויים בנוסח התפילה, זמן אמירת תשליך וההכנות ליום השני של החג. הרב הבהיר כי חז"ל אמרו ש"כל שנה שאין מריעין לה בתחילתה – מריעין לה בסופה", אך בשם בעל הלכות גדולות הבהיר כי הדברים אינם אמורים בשנה שבה אין תוקעים בשל קדושת השבת. הרב הביא את דברי בעל ה"ערוך לנר", שעמד על כך שלצד שנים קשות שבהן חל ראש השנה בשבת, ובהן שנות חורבן בתי המקדש, היו גם שנים נעלות במיוחד בקביעות זו: השנה שבה נתכפר חטא העגל, השנה שבה הוקם המשכן והשנה שבה נכנסו בני ישראל לארץ. לפי ביאורו, כאשר השופר אינו יכול לשמש סנגורם של ישראל – השבת עצמה נעשית סנגורית עליהם. ההדרכה מפרטת את סדר ההלכות והמנהגים לערב החג, לסעודות, לתפילות, לשינה ולתשליך, וכן את האיסור להכין משבת ליום השני.