מה בעצם נשאר לאיראן אחרי התקיפות – CNN
לאחר שנים של הגבלות על פקחי סבא"א ותקיפות צבאיות על מתקני הגרעין של איראן, הסוכנות הבינלאומית איבדה למעשה את הפיקוח הרציף על תוכנית הגרעין האיראנית. 23 מדינות במועצת הנגידים של סבא"א תמכו בהעברת התיק למועצת הביטחון של האו"ם. מומחים חוששים שטהרן עלולה לפתח נשק גרעיני בשלוש השנים הקרובות.
לאחר שנים של הגבלות על פקחי סבא"א ותקיפות צבאיות על מתקני גרעין מרכזיים באיראן, הסוכנות הבינלאומית איבדה למעשה את הפיקוח הרציף על תוכנית הגרעין האיראנית. ב-9 בספטמבר תמכו 23 מדינות במועצת הנגידים של סבא"א בהעברת תיק הגרעין האיראני למועצת הביטחון של האו"ם. רוסיה, סין וניז'ר הצביעו נגד. דאגה מיוחדת מעוררת העובדה שלסבא"א אין עוד תמונה מלאה של המתרחש באיראן. פקחים לא יכלו לבקר בחופשיות במתקני גרעין במשך זמן רב, ומצלמות וציוד אחר של הסוכנות פורקו או כובו בהדרגה. ב-2023 התגלה במתקן בפורדו תצורת צנטריפוגות לא מוצהרת, שבה בוצעה העשרת אורניום ל-83.7 אחוזים. ביוני 2025 הכריזה סבא"א רשמית על הפרת התחייבויותיה של איראן. זמן קצר לאחר מכן תקפה ישראל את איראן, ולאחר מכן ארה"ב תקפה מתקני גרעין בפורדו, נתנז ובאספהאן. לאחר תחילת מערכה צבאית חדשה בפברואר 2026, נמנעה למעשה גישת הפקחים למתקני הגרעין האיראניים. הפיזיקאי ג'יימס אקטון מקרן קרנגי מעריך את ההסתברות להופעת נשק גרעיני באיראן בשלוש השנים הקרובות כ-50-50. הבעיה העיקרית היא חוסר היכולת להעריך באופן מהימן אילו יכולות נותרו למדינה לאחר התקיפות.