המלחמה משנה את מפת הכסף בעזה.. הפיקדונות עולים וכוח הקנייה יורד

מחקר של החוקר ד"ר סיף א-דין יוסף עודה מתעד פרדוקס כלכלי בעזה במהלך המלחמה: עלייה שיא בפיקדונות הלקוחות בשיעור של 142.7 מיליון דולר לחודש, לעומת קריסת הצריכה וירידה של 82% בכוח הקנייה, עם עליית מחירים של 290.7%. המחקר מזהיר מפני פירוש עליית הפיקדונות כאינדיקטור לשיפור במצב הכלכלי של משקי הבית.

מחקר של החוקר ד"ר סיף א-דין יוסף עודה, בהוצאת המרכז הערבי למחקר ומדיניות, מתעד פרדוקס כלכלי חריף ברצועת עזה במהלך המלחמה בין השנים 2023 ל-2025. פיקדונות הלקוחות רשמו עלייה שיא עם קצב גידול חודשי של 142.7 מיליון דולר, לעומת 6.7 מיליון דולר לפני המלחמה, וקצב גידול שנתי של 72.4%. מנגד, ההוצאה הצרכנית הריאלית של משקי הבית קרסה ב-82%, מ-2.808 מיליארד דולר ב-2022 ל-506.2 מיליון דולר ב-2025, בעוד שמדד המחירים לצרכן הממוצע זינק ב-290.7%. העלייה מרוכזת בפיקדונות של יחידים (2.716 מיליארד דולר) וחברות (653.4 מיליון דולר). המחקר מייחס זאת להמשך זרימת משכורות, סיוע והעברות לחשבונות הבנק, לעומת ירידה ביכולת למשוך מזומנים. המחקר מעריך את ערוצי ההזרקה הפיננסית המינימליים בכ-2.626 מיליארד דולר. המחקר מזהיר מפני פירוש עליית הפיקדונות כאינדיקטור לשיפור במצב הכלכלי של משקי הבית, ומציין שחלק מהכספים התיישבו בחשבונות הקשורים לפעילויות מסחריות ולכלכלת המלחמה. המחקר מדגיש את תופעת ה'מימוש למזומן' כמנגנון מרכזי, שבו אזרחים נאלצים להמיר את יתרותיהם למזומן אצל מחזיקי נזילות בעמלות גבוהות, דבר שהוא מתאר כצורה של רנטה. המחקר מקשר בין תמורות פיננסיות למונופול ושליטה בשווקים, ומסקנתו שהעלייה בפיקדונות משקפת שינוי במסלולי הכספים וחלוקה מחדש של הכנסה ועושר בתוך כלכלת המלחמה, ולא צבירת עושר אמיתית.