בהלה ארה"ב: חמישה רוחצים בים מתו מחיידק "טורף בשר"
רשויות הבריאות בלואיזיאנה פרסמו אזהרה בעקבות עלייה חריגה בזיהומי ויבריו וולניפיקוס. מתחילת השנה אובחנו תשעה חולים, חמישה מתו. כל המקרים נבעו מחשיפת פצע למי ים, והחולים סבלו ממחלות רקע. הרשויות קוראות להימנע מחשיפת פצעים פתוחים למים.
רשויות הבריאות במדינת לואיזיאנה שבארצות הברית פרסמו היום (שבת) אזהרה בעקבות עלייה חריגה במספר הזיהומים הקשים בחיידק ויבריו וולניפיקוס, המכונה לעיתים "חיידק אוכל בשר". מתחילת השנה אובחנו במדינה תשעה חולים, חמישה מהם מתו. בכל תשעת המקרים חדר החיידק בעקבות חשיפה של פצע למי ים, וכל החולים סבלו ממחלות רקע שהעמידו אותם בסיכון מוגבר למחלה קשה. מספר החולים אמנם לא גבוה, אבל שיעור מקרי המוות חריג. בתקופה המקבילה בעשר השנים הקודמות נרשמו בלואיזיאנה בממוצע שבעה מקרים ומקרה מוות אחד. השנה, חמישה מתוך תשעת החולים מתו. הרשויות במדינה קוראות בעקבות הנתונים לציבור, ובעיקר לאנשים הסובלים ממחלות כרוניות, להימנע מחשיפה של חתכים ופצעים פתוחים למי ים ולמים מליחים. ויבריו וולניפיקוס הוא חיידק המצוי באופן טבעי בסביבה הימית ובמי חופים חמימים. ריכוזו עולה במיוחד בחודשים החמים, בדרך כלל בין מאי לאוקטובר. הדבקה יכולה להתרחש כשמים המכילים את החיידק באים במגע עם חתך, שפשוף או פצע פתוח, וגם בעקבות אכילת פירות ים נאים או שלא בושלו היטב, בעיקר צדפות. למרות הכינוי "חיידק אוכל בשר", החיידק לא אוכל את הבשר עצמו. הכינוי מתייחס ליכולתו לגרום במקרים מסוימים לזיהום הרסני של הרקמות הרכות ולנמק המתפשט במהירות. הזיהום עלול להתחיל באודם, נפיחות וכאב באזור הפצע, ובהמשך להופיע שינוי בצבע העור ושלפוחיות. במקרים הקשים החיידק עלול לחדור לדם, לגרום לאלח דם, לצורך בניתוחים דחופים ואף בקטיעת גפה. לפי רשויות הבריאות האמריקניות, בערך אחד מכל חמישה אנשים הלוקים בזיהום ויבריו וולניפיקוס מת, ולעיתים ההידרדרות מתרחשת בתוך יום או יומיים. החיידק האלים לא זר גם לישראל. משרד הבריאות הישראלי מגדיר אותו כחיידק המצוי באופן טבעי במי ים ובחופים וגם בבריכות לגידול דגים, ובעיקר בדגי אמנון, המוכרים בישראל גם בשם מושט. ההדבקה יכולה להתרחש במהלך טיפול בדג, כשסנפיר, עצם או חלק אחר של הדג פוצעים את העור ומאפשרים לחיידק לחדור לגוף. לישראל יש גם היסטוריה רפואית מיוחדת עם החיידק. בשנים 1996 ו-1997 הופיע בארץ זן של ויבריו וולניפיקוס שכונה בהמשך "ביוטיפ 3", והוא נקשר לזיהומים חמורים ברקמות הרכות בעקבות פציעות מעצמות דגים במהלך טיפול בדגים. ההתפרצות בישראל הפכה לחלק מהספרות הרפואית העולמית על החיידק והקשר בינו לבין טיפול בדגי אמנון. רק לפני שנתיים פרסם משרד הבריאות בישראל הודעה נוספת בעקבות מקרה שבו מגדל דגים בעמק המעיינות נדבק בוויבריו וולניפיקוס לאחר שנדקר מדג אמנון במהלך עבודתו. המקרה המחיש שגם דקירה שנראית בתחילה שולית עלולה במקרים נדירים להוביל לזיהום משמעותי. הסיכון מקבל בישראל תשומת לב מיוחדת גם סביב החגים, כשהביקוש לדגים עולה ומשפחות רבות מכינות אותם בבית. משרד הבריאות פרסם בעבר לקראת ראש השנה אזהרה ייעודית מפני ויבריו וולניפיקוס בזמן טיפול בדגים גולמיים. בהנחיות הומלץ לרכוש דגים ממקומות מורשים ולוודא שהדג כבר נוקה מסנפירים, קשקשים וזימים. לאנשים עם מחלות כרוניות, מערכת חיסון מוחלשת או פצעים פתוחים בידיים הומלץ להימנע ממגע ישיר בדגים. הסכנה אינה בכך שהקשקש עצמו "נגוע" בהכרח. החיידק עשוי להימצא על הדג ובסביבת המים שבה הוא גדל, והקשקש, הסנפיר או העצם עלולים ליצור את הפציעה שדרכה החיידק חודר לעור. משום כך גם פצע זעיר בזמן ניקוי דג עלול להיות משמעותי, בעיקר אצל מי שסובל ממחלות רקע. משרד הבריאות מציין בין קבוצות הסיכון אנשים עם מחלות כרוניות ומערכת חיסון מוחלשת. גם במקרה של חשיפה למי ים, ההמלצה המרכזית היא לא להיכנס למים עם פצע פתוח. אם בכל זאת הייתה חשיפה, יש לשטוף היטב את האזור. מי שמבחין לאחר מכן באודם שמתרחב, נפיחות, חום מקומי, כאב משמעותי או שינוי בצבע העור מתבקש לפנות במהירות לטיפול רפואי ולציין שהפצע נחשף למי ים או לדג. במקרה של זיהום קשה, מהירות האבחון והטיפול באנטיביוטיקה ובמידת הצורך בניתוח להסרת רקמה נגועה עשויה להיות קריטית.