לחזק, לבצר, לפתח
המאמר בוחן את המאבק על הטרמינולוגיה הגאוגרפית של יהודה ושומרון והגדה המערבית, תוך הדגשת ההשלכות הביטחוניות והאזרחיות של גבול ישראל-ירדן. הכותבת טוענת כי המציאות החדשה מחייבת תפיסה אזרחית של הגבול, הכוללת חיזוק קהילות, חקלאות, חינוך ותעסוקה, ולא רק היבט ביטחוני.
המאמר, מאת תירא-אל כהן, עוסק במאבק הטרמינולוגי על שמות האזור: 'הגדה המערבית', 'יהודה ושומרון' ו'השטחים'. הכותבת טוענת כי לכל מונח יש מטען פוליטי שונה, וכי הבחירה בהם משפיעה על האופן שבו הציבור תופס את המרחב. לצד הדיון הטרמינולוגי, המאמר מתמקד בגבול המזרחי של ישראל עם ירדן, ומתאר את האיומים הביטחוניים המתחדשים, כגון הברחות נשק. הכותבת מציינת כי בפברואר 2025 נחשפה רשת שהבריחה עשרות אקדחים וארבעה כלי נשק ארוכים מגבול ירדן, ובראשית 2026 סוכלה הברחה באמצעות רחפן שנשא 36 אקדחים. המאמר קורא לשינוי תפיסה: לא רק ביטחון גבול, אלא חיזוק הנוכחות האזרחית, הקהילות, החקלאות, החינוך והתעסוקה לאורך הגבול, כחלק מחוסנו של המרחב כולו.