"להבטיח את עתידו כנחל חי": המבצע להצלת שפך הירקון
שרטון חול שהצטבר בשפך הירקון בתל אביב חוסם את מעבר המים לים, פוגע בתחלופת המים, במערכת האקולוגית ובשייט. פרויקט מחקר וניטור חדש, בשיתוף רשות נחל הירקון, עיריית תל אביב ומוסדות מחקר, יבחן את השפעת החסימה וילווה את פתיחתה המחודשת. במסגרת הפרויקט יבוצעו דיגומים, ניטור רציף ומדע אזרחי, ובמקביל יוזז החול בפעולה הנדסית כדי לחדש את זרימת המים.
שרטון חול שהצטבר בשפך הירקון בתל אביב חוסם את זרימת המים בין הנחל לים, ומשפיע על איכות המים, המערכת האקולוגית ופעילות השייט באזור. רשות נחל הירקון הסבירה כי חלקו המערבי ביותר של הירקון, המשתרע משבע טחנות ועד לים, עובר בשנים האחרונות שינוי משמעותי. מקטע זה, המכונה אסטואר, הוא נקודת המפגש בין מים מתוקים למי ים מלוחים, ויוצר בית גידול ייחודי לדגים, לציפורים ולצמחים, לצד היותו אזור שייט מרכזי. בעבר, זרימת הירקון החזקה דחפה את החול הרחק מהשפך, ולאחר מכן מילאו את התפקיד מי הקירור של תחנת הכוח רידינג. עם הפסקת פעילותה, החלו להצטבר חול וליצור שרטון המשתנה בהתאם לגלים ולגאות והשפל. הרשות התריעה כי החסימה מקשה על ניקוז המים לים, עד שהמקטע הופך למעשה לאגם סגור, פוגעת בתחלופת המים ועלולה לפגוע במערכת האקולוגית, ומונעת משייטים לצאת לים. כדי להתמודד עם השינוי, יצא לדרך פרויקט משותף לרשות נחל הירקון, עיריית תל אביב, המרכז לחקר האסטוארים, הפקולטה למדעי הים ברופין, המכון לחקר ימים ואגמים ומכון צוקרברג לחקר המים באוניברסיטת בן־גוריון. הפרויקט נועד לגבש בסיס מידע מדעי לניהול השפך ושיקומו האקולוגי, וכולל תוכנית לניטור הידרו־אקולוגי מקיף, דיגומים תכופים, מערכות ניטור רציף ושיתוף הציבור במדע אזרחי. במקביל, השרטון ייפתח בפעולה הנדסית והחול יוזז, והנתונים שייאספו לפני ואחרי יסייעו לבחון את השפעת הפתיחה ולחזות מצבי קיצון. לדברי יוזמי הפרויקט, המטרה היא לשמור על תחלופת המים, להגן על בית הגידול ולאפשר את המשך פעילות השייט, כחלק מהמאמצים להבטיח את עתידו של הירקון כנחל חי.