מבעד לשני חלונות מנופצים: איזה בית יהודי אנחנו רוצים להיות?
בתוך ימים ספורים נופצו חלונות בשני בתי כנסת רפורמיים בירושלים וברמת השרון, בהמשך לשורת התנכלויות לקהילות רפורמיות ברחבי הארץ. הטור בוחן את משמעות האירועים על רקע חשבון הנפש של חודש אלול והבחירות הקרבות, ושואל איזה מקום יש ליהדות פלורליסטית בבית היהודי-ישראלי.
בתוך ימים ספורים נופצו חלונות בשני בתי כנסת רפורמיים בישראל: בקהילת "כל הנשמה" בירושלים נופץ חלון, נתלש דגל גאווה והושחתה יצירת אמנות; חלון נופץ גם בקהילת "דרכי נעם" ברמת השרון. האירועים מצטרפים לשורת התנכלויות בשנה וחצי האחרונות, בהן כתובות נאצה, קריעת דגלי ישראל, תקיפת משתתפים באירועים וזריקת אבנים לעבר בתי כנסת בזמן תפילות שבת. הטור, מאת אנה קיסלנסקי, טוען כי קשה לראות ברצף הזה רק אוסף של תקריות מקומיות, וכי הוא מחייב לשאול מה קורה למרחב השייכות של הבית היהודי-ישראלי. הכותבת מציינת כי התופעות אינן מתרחשות בחלל ריק, וכי כששרים וחברי כנסת הופכים זרם דתי לא אורתודוקסי למילת גנאי, מועבר מסר שחורג מגבולות המותר. לקראת ראש השנה והבחירות, הטור מציב את השאלה איזו מדינה אנחנו מבקשים להיות ואילו פנים יהיו ליהדות הישראלית.