"זו צריכה להיות מדיניות: לראות במקצוע ההוראה אתגר וחזון ותפקיד לאומי"

שלושה נשיאי מכללות לחינוך מתארים משבר במקצוע ההוראה: אטרקטיביות נמוכה, נשירה גבוהה (25% תוך שלוש שנים), שכר לא מספק וגיבוי חסר. הם מציעים התאמת הכשרה לאתגרי AI ומיומנויות המאה ה-21, והרחבת תפקיד המחנך כמטפל ועוגן רגשי לתלמידים שחוו תקופת מלחמה.

שלושה נשיאי מכללות לחינוך משרטטים תמונת מצב עגומה על מקצוע ההוראה בישראל: אטרקטיביות נמוכה, רמה אישית מאכזבת, נשירה רבה ומהירה, חשש מהתמודדות עם המערכת וההורים, שכר לא מספק וגיבוי לא מספיק. פרופ' חיים שקד מתאר מגמה מעורבת במספר הנרשמים, עם ירידה בחמש השנים האחרונות, ומדגיש את המחסור במורים איכותיים. הוא מציין עלייה דרסטית בשיעור הנושרים, שעלה פי שלושה בתוך עשור, וכיום עומד על 25% נושרים תוך שלוש שנים. פרופ' סמדר דוניצה שמידט מדברת על הצורך להתאים את תוכניות ההכשרה לאתגרי הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, תוך שימת דגש על מיומנויות המאה ה-21, חשיבה ביקורתית ועבודה בצוות. אילנה לבנברג מדגישה את הרחבת תפקיד המחנך כמטפל, מנהיג ועוגן רגשי, נוכח תלמידים שחוו תקופה ארוכה של ימי מלחמה, חרדה ואיום קיומי. הכתבה מציעה פתרונות כלליים אך אינה מפרטת תוכנית מדיניות קונקרטית.

"זו צריכה להיות מדיניות: לראות במקצוע ההוראה אתגר וחזון ותפקיד לאומי"