המושכות בחוטים: הצד האפל של ההסכם מול החמאס נחשף | עמית יגור

עמית יגור מנתח את הצהרת מועצת השלום שחסמה את הנוסחה החדשה שניסתה 'הכנופייה' ליישם בעזה, ומזהיר מפני העתקת 'מודל לבנון' לרצועה. הוא טוען כי מדובר באסטרטגיה אזורית של קטאר-טורקיה-מצרים וסעודיה לבלום תקיפות באיראן ולהרחיב השפעה. הוא ממליץ לישראל לפעול להחלפת המתווכות במדינות בעלות אינטרס אמיתי במיגור האסלאם הרדיקלי, ולחדש את הדרישה להגליית הנהגת חמאס.

עמית יגור, סא"ל במילואים, מנתח את הצהרת מועצת השלום מהיממה האחרונה, שחוזרת על הכתוב בתוכנית טראמפ ולפיה לא תהיה נסיגה ישראלית עד לפירוז מלא של הרצועה. לדבריו, הצהרה זו חסמה את הנוסחה החדשה שניסתה 'הכנופייה' ליישם, הכוללת הותרת נשק קל בידי פעילים תחת כסות של 'משטרה אזרחית' או 'אבטחה אישית', ושליטה בפועל באמצעות מנגנון פקידותי של אנשי חמאס בכל זרועות הממשלה הטכנוקרטית. הוא מזכיר כי ה-7 באוקטובר בוצע על ידי אלפי מחבלים חמושים ברובי קלאצ'ניקוב, רימונים ומטולי RPG, ומבהיר את משמעות הותרת הנשק הקל. יגור טוען כי מדובר בניסיון להעתיק את 'מודל לבנון' לרצועת עזה, עם ממשלה טכנוקרטית חלשה וכוח ייצוב בינלאומי בדומה ליוניפי"ל, במטרה לאחז את עיניה של ארה"ב ולשתול בעזה מודל חיזבאללה 2.0. הוא מציב זאת כחלק מאסטרטגיה אזורית של ציר קטאר-טורקיה-מצרים וסעודיה, הכוללת בלימה חוזרת של תקיפות באיראן, ניסיונות להרחיב השפעה בסוריה, בעיראק ולבנון, וניסוח ניירות עבודה שנשמעים טוב באנגלית אך בערבית מבטיחים לזרמים הקיצוניים את שימור 'ההתנגדות'. יגור ממליץ לישראל לבקש מממשל טראמפ להפסיק את התיווך של מדינות שניסו להכשיר את 'שרץ השלטון המוסווה של חמאס', ולהחליף אותן במתווכות כמו הודו, איחוד האמירויות, בחריין, כווית ויוון. הוא קורא לחדש את הדרישה להגליית הנהגת חמאס, בדומה למודל ביירות 1982, ולפעול ללחץ ליציאה מבוקרת והגירה מרצון של תושבים למדינות קולטות. בשורה התחתונה, הוא מברך על חסימת הקנוניה, אך קורא להשתמש בתרגיל האחרון כקרש קפיצה לדחיקת 'כנופיית הסדר הישן' מעמדות כוח.

המושכות בחוטים: הצד האפל של ההסכם מול החמאס נחשף | עמית יגור