המדינה עשירה, האזרחים משלמים: כך עובד "הדיפ סטייט הכלכלי"
המאמר טוען כי למרות נתוני מאקרו מרשימים, הישראלי אינו מרגיש עשיר בשל "הדיפ סטייט הכלכלי" - מבנה כוח של אינטרסים, רגולציה וחסמי כניסה. הוא מצטט נתוני OECD על ריכוזיות בשוק המזון, פערי מחירים ביבוא, ריכוזיות בנקאית ובעיות בדיור. המאמר מבקר את מחאת קפלן על סלקטיביות בטיפול במוקדי כוח כלכליים.
המאמר, פרי עטו של פרופ' משה כהן-אליה, טוען כי למרות נתוני מאקרו מרשימים - צמיחה של 4% ואינפלציה של 1.8% שצופה בנק ישראל ל-2026 - הישראלי אינו מרגיש עשיר בשל "הדיפ סטייט הכלכלי". הכוונה למבנה כוח של אינטרסים, רגולציה, חסמי כניסה וקשרים בין מוסדות, שהתגבש במשך עשרות שנים ומגן על עצמו. הכותב מדגיש שאין מדובר בקונספירציה, אלא במבנה כוח לגיטימי לכאורה. הוא מצטט נתונים: ה-OECD מצא שב-20 קטגוריות מזון שלושה ספקים אחראים לכ-84% מהמכירות; מבקר המדינה מצא פערים של עד 226% בין מחירי מוצרים זהים ביבוא ישיר ליבוא מקביל; בשוק הרכב, היבואנים הישירים החזיקו ב-2023 יותר מ-97% מהשוק; חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות מחזיקות כמעט בכל נכסי המערכת, ורשות התחרות הכריזה עליהן כ"קבוצת ריכוז". בדיור, יכולות לחלוף 13 שנים מתכנון ועד אכלוס. המאמר מבקר את מחאת קפלן על כך שהייתה סלקטיבית: גילתה רגישות לכוח פוליטי של הימין, אך קידשה כוחות כלכליים בלתי-נבחרים המזוהים עם ההגמוניה הישנה. הוא קורא לטיפול ביוקר המחיה כמאבק במבנה כוח, כולל פתיחת יבוא, הורדת חסמי כניסה ופירוק ריכוזיות.