החזרה האיטית לקיבוץ בעוטף, בצל הטראומה: "בונים אמון, הרבה מתלבטים"

כמעט שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, רק כ-50 משפחות מתוך כ-300 חזרו לכפר עזה. הקיבוץ נראה כאתר בנייה, הגנים נפתחו, אך רבים מתלבטים אם לשוב. יו"ר הקיבוץ: "התהליך מורכב, יושב על חששות, טראומות וחוסר אמון". תושבים שחזרו מספרים על הקושי לחזור הביתה, על תחושת הזמניות שהסתיימה ועל התקווה לבנות מחדש.

כמעט שלוש שנים אחרי טבח 7 באוקטובר, קיבוץ כפר עזה מתחיל לחזור לחיים, אך התהליך איטי ומורכב. רק כ-50 משפחות מתוך כ-300 בתי אב שפונו חזרו להתגורר בקיבוץ, שנראה כרגע כמו אתר בנייה עם טרקטורים רבים לצד סימני חיים מחודשים. הגנים נפתחו ב-1 בספטמבר, המרפאה בדרך, ומרכז החוסן מתחדש, אך רבים מהתושבים עדיין מתלבטים אם לשוב. כ-30% עד 40% מהמשפחות מתלבטות, וכ-10% עד 15% הודיעו שלא יחזרו. בקיבוץ מעריכים שכ-70% יחזרו עד סוף 2027, יעד התלוי במצב הביטחוני. הכתבה מתמקדת בסיפורם של ויקי ונדב נשיא צנציפר, שחזרו לקיבוץ לאחר מסע פינוי ממושך שעברו חמישה מקומות שונים בפחות משלוש שנים. ויקי הייתה בחודש השישי להריונה ב-7 באוקטובר, ובמהלך הישיבה בממ"ד הפסיקה להרגיש תנועות עובר. הם חזרו לקיבוץ ב-21 באוגוסט, אך לא יכלו לשוב לביתם הקודם ומצאו דירה אחרת. נדב אומר: "עם כל הקושי, ויש קושי, טוב לנו פה". הכתבה מציינת גם את שכונת "דור צעיר" ההרוסה, שבה נרצחו 11 תושבים ושבעה נחטפו. בהצבעה הוחלט לפנות את השכונה ולהעתיק מבנים לאתר הנצחה, אך כמה משפחות שכולות עתרו לבג"ץ. עד להכרעה, הוסטה הכניסה לשכונה והוקמה גדר מפרידה.

החזרה האיטית לקיבוץ בעוטף, בצל הטראומה: "בונים אמון, הרבה מתלבטים"