בגודל של קופסת גפרורים: סיפורו של תנ"ך מיניאטורי מגטו לודז'
צאצאיו של שלמה קנובל, שיצר תנ"ך מיניאטורי בגטו לודז', הגיעו ליד ושם כדי לראות את הפריט הנדיר ששרד בנס את השואה. הספר, שגדול מעט מקופסת גפרורים, נוצר במשך שלוש שנים של עבודת לילה. שלמה השלים אותו ב-1943 ומסר אותו לראש היודנראט. לאחר המלחמה מצאה בלה ביאליק את הספר במחבוא והעבירה אותו למוזיאון ב-1983. זהותו של היוצר נותרה עלומה עד שכתבה בעיתון סייעה לאתר את קנובל 40 שנה מאוחר יותר.
צאצאיו של שלמה קנובל, שיצר תנ"ך מיניאטורי בגטו לודז', הגיעו עם כל המשפחה למתחם ההנצחה יד ושם כדי לגעת בפריט הנדיר ששרד בנס את השואה. שלמה קנובל עבד על התנ"ך, שגדול מעט מקופסת גפרורים, במשך שלוש שנים, בעיקר בלילות, כיוון שהיה עסוק במפעל נעליים צבאיות במהלך היום. הוא השיג דיו מיוחד על ידי ויתור על מנות המזון הדלות שלו. הוא סיים להעתיק את התנ"ך ב-1943, כרך אותו ומסר את הספר בן 85 העמודים לראש היודנראט, חיים רומקובסקי. בנו של שלמה נהרג במהלך אקציה, אך הוא ואשתו שרדו, ולאחר מכן נולד להם בן נוסף. הם עלו לישראל ב-1972. שלמה היה בטוח שהספר אבד. לאחר המלחמה, בלה ביאליק, שגם היא הייתה בגטו, חזרה ומצאה את הספר במחבוא יחד עם חנוכייה מיניאטורית. ב-1983 היא תרמה אותם ליד ושם. זהותו של היוצר נותרה עלומה עד שכתבה בעיתון סייעה לאתר את קנובל 40 שנה מאוחר יותר. לפני מספר ימים הגיעו שלושה דורות של המשפחה למוזיאון. אבי קנובל, בנו של שלמה, ציין שהמפגש עם הפריט ריגש את כולם, במיוחד את הדור הצעיר המתגורר בארה"ב.